חרדל"ים וחרדים

לכבוד השואל,

כפי שהבנתי, עיקר נקודת הויכוח מתגלה בשיחות  אודות התנאים הנמצאים בשרות מדיניי היום, הן לבנים והן לבנות, שאינם תומכים בצורת חיים חרדי,  ושלרוב עוד עשויים באופן ששובר את המוסכמות החרידיות שעליהם בנויה החינוך החרדי; אם כי נכון הדבר שיש אפשרות לעשות את השרות במסלולים שכוללים בהם את שמירת קו ההלכה המינימלי.

באופן כללי, לצבור הדתי לאומי מספיק שקיים האפשרות לשמירת גדרי קו ההלכה, ולדעת החרדים אין זה מספיק.

 טעם הדבר מבוסס על היסוד שכל דרך בנויה. כאשר לפי דרך הדתי-לאומי, ישנה חשיבות מיוחדת ודגש על ההתערבות של התועליות של העולם המודרני והמתקדם לתוך עבודת השם של האדם, דרך החרדים בנויה כעקרון על הכיוון שאין חשיבות מיוחדת כלל להתערבות של התועליות של העולם המודרני והמתקדם לתוך עבודת השם של האדם - אלא לשיטתם ראוי לאדם אפילו בעידן המודרני לעבוד את השם באותה צורה טהורה שהיתה קיימת בין היהודים מלפני מאות שנה.

דרך החרדי-דתי-לאומי שהתפתח בשנים האחרונות, כפי שהבנתי, היינו השאיפה של הרבה ממחונכי הדרך של הדתי-לאומי שרצו לקבל על עצמם את התוספות הנוגעים לעבודת השם ושמירת המצוות, שהם למעלה משורת הדין המינימלי בהלכה.

ובנוגע לזה שלומדים בישיבות החרד"ליות גם עניני השקפה כלימוד, ככל הנראה הוא ג"כ חלק מן החילוק בכיוונים שנזכר לעיל. שאע"פ שכולם מודים אודות החשיבות של לימודי השקפה ומוסר, מכל מקום, אין זמן מיוחד מוקדש לזה בתוך הסדר של עולם הישיבות באותה פרפורציה מתוך שעות הלימוד היומי כמו בישיבות החרד"ליות. וזה מתוך הרצון של החרדים שלא לסטות יותר מדאי מן הדרך וסדר הלימוד שהיה נהוג כבר מאות שנים בתוך עולם הישיבות,  וכלול בזה שלא לעשות שינויים גדולים בסדר הלימוד היומי של הלכה ורכישת ידע מורחבת בתלמוד הבבלי .

ואקוה שמה שכתבנו יהיה לך לעזר, ויעזור הקב"ה שתוכל למצוא את הדרך  בעבודתו יתברך שיתאים לך הכי הרבה, ושהקב"ה ישמח בעבודתך.

בברכה,

רב נחום