לשמור על בתולין?

לכבדו השואלת,

 אשריך ואשרי חלקך שאת מתחזקת אפילו בימים האלו ובדור הזה, עם כל מה שנמצא מסביבך, כדי לעשות את רצון אביך שבשמים. ואין לשער השכר שיש לך על השמירה הזאת ועל ההמתנה שלך לחתנך האמיתי. 

מה שאת צריכה לדעת, שענין קיום החיבור הוא בחינת קודש קודשים. 

 זה מה שברא הקב"ה בעולם, בכדי לחבר זוג של איש ואשתו באופן הכי מספק ומדבק, כמו שכתוב בתורה: "על כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו" וגו'.

וכמו ב' חתיכות עץ שמתחברים ביחד, צריכים דבק חזק כדי שישארו מחוברים - החיבור הזה הוא ה"דבק" הכי חזק שבנישואין.

~~~

ובאופן יותר עמוק, הרי המידה הנצרכת ביותר כדי לבנות בית בין איש לאשתו, היא מידת הנאמנות. אם אין נאמנות ביניהם ח"ו, אין נישואין.

וזה שיש לאיש ואשתו דברים שרק נתגלו לשניהם לבד, זהו מתמצק את הנאמנות שביניהם. ואסור לחלל את הקשר הזה, כמו שאסור לחלל את החפצים הכי מקודשים שבבית המקדש.

ועל כן אמרו חז"ל: "[אין האשה] כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי (=כלומר ששבר את הבתולין)" (סנהדרין כב:), כי הקירוב המיוחד הזה, גורם לאיש ולאשתו לייסד את תוקף הנאמנות שביניהם לכל חייהם. 

~~~

לדאוונינו אנו חיים היום בדור אשר כל חויה מתחילה להתהפך לדבר "חד פעמי" - הן באכילת המאכלים, הן בהשתמשות בכלי הטכנולוגיה, הן בלבושים שקונים - כמעט ואין מושג היום של ייצור חפץ שאמור להיות עמיד לעשרות שנים. 

ומה שזה גרם, שגם התחילו בני הדור להסתכל על הדבר הכי פרטי והכי קדוש, גם כן כדבר של "חד-פעמי, ח"ו. ומה שזה מביא איתו בסופו של דבר, שגם הנישואין יהיו חיבור כזה של "חד פעמי"; ואם האחד או השני אינן מפסודים, אז מיד  מתגרשים רח"ל. ולכן אחוזי הגירושין עלו באופן מדהים ממה שהיה לפני מספר שנים.

~~~

לכן את צריכה להודות להשם על מה שיש לך ומה ששמרת לעצמך; ואל תתני לבלבולים להיכנס כגון "גם גברים [חילוניים] נרתעים" וכו', שזה הכל אמור לפי צורת החיים שכזו שאין בהם קדושה ואין בהם אחוז גדול של נאמנות. ואוי לאותם אנשים, אוי לנשיהם ואוי לילדיהם, אם יום אחד הם ירצו להקים משפחה כאשר אין נאמנות אמיתי ביניהם - בתחום הכי פרטי שביניהם. 

ואת צריכה  לחשוב על העתיד הרחוק, ולא רק אודות ההנאה של רגע. תתאר לעצמך ילדים שגדלים במשפחה : המתנה הכי גדולה, והסביבה הכי בריאה שאפשר לתת להם, זהו בית שיש בו קשר חזק ואמיתי בין האבא והאמא. מה שאת שומרת על עצמך כעת , את מבטיחה שתזכי אחרי הנישואין לילדים טובים, עליצים, וברוכים, ושתתנצלי בעזרת השם ממה שקורא היום בחוץ  - כל הבעיות שנעשו כמעט שכיחות בין ילדי  דורינו, כגון, חוסר ריכוז, דכאון, אלימות וכו' רחמנא ליצלן. כי כאשר יש חוסר בקרבת הריגשות שבבית, אז הילדים - שהם מאד רגישים - מרגישים את זה, ולבסוף הדבר מתבטא אצלהם בבעיות רגשיות שמתפתחות בתוכם.

וכל זה את מונעת על ידי פסיעה גורלית זו שאת עושה קודם חתונתך, ואת מבטיחה עתיד של משפחה מאירה ופורחת. 

~~~

ואסיים בברכה, שתזכי למצוא באמת את החתן האמיתי שלך שיספק לך הכי הרבה בכל התחומים, ושאת תרגישי שהוא באמת מבין אותך ומעריך אותך ושיש לו ערכים בחיים, ושאת תזכי לראות כמה נחת וחסד שהוא ירגיש שעשית אתו על ידי מסירותך כעת, ושתזכו ביחד בעזרת השם לבנים טובים ומאירים שיתנו לכם ולמשפחותיכם הרבה נחת לאורך ימים ושנים טובים. 

בברכה, 

רב נחום