יש לי מספר שאלות כבוד הרב :

לכבוד השואל, 

1. מטרת היהודים בעולם הינו לגלות את האמת שהקב"ה נמצא בעולם - ואע"פ שהעולם בעצמו הוא מקום שמסתיר את מציאותו של השם. 

ככל שנתקרב ונשיג את המטרה, אז גם היהודים וגם העולם כבר יגיעו למצב של גאולה , וכולם יהנו.

אלו האנשים שעומדים בפירוש ובכונה לנגד ולהפריע ולקלקל את השלמת מטרת היהודים, אנו , היהודים, מתפללים להשם שהם לא יצליחו. 

ואלו סוגי האנשים שעומדים מכנגד להפריע בדוקא:

1) מלשינים - אם המדינה שבגלות גזרה על היהודים דברים המפריעים אותם מלפרוח ולפרסם את דעת השם בעולם,  ויש יהודי שלא ציית לחוקיהם (- אע"פ שזה לא נכון להלכה, וכמובן שצריכים לתת תוכחה ליהודי כזה באופן שקט, שכן ינהוג לפי חוקי המדינה לפי שדינא דמלכותא דינא), והלך עוד יהודי והלשין לגויים אודות מעשה אחיו היהודי, עד שנתפס על ידי הגויים והענישו אותו, נחשב מלשין. והוא אינו מזדהה את מטרתו הראשונה בחיים עם מטרת כל קהילות היהודים במטרתם הרוחנית.

2) מוסרים - אותו הגדרה כנ"ל, רק שהוא עוד מדריך את המשטרה הגויית האיך לתפוס את הכסף של היהודי.

​3) מינים - אותם שחסרים את עיקרי האמונה בבורא עולם אין סופי שנותן לנו את החיים, ונתן לנו את התורה, ונתן לנו מטרה להשיגה בעולם הזה. 

כמובן שלפי הבנתו הקצרה הוא מתנגד ומפריע ליישום מטרת היהודים בעולם.

4) אויבי עמך - כפשוטו. וכמו עמלק, שהיו נגד היהודים רק כדי לעמוד נגדם ולקלקל ולהפר את כל מה שהיהודים רוצים לגלות בעולם.

והרי אתה רואה, שישנם דתיות בעולם שהם כל כך מקנים בשביל המטרה שלהם (שהם מחשיבים לאמת כאשר אין זה אמת) עד שהורגים את מי שעומד נגדם. היהודים לא הורגים דתות אחרות, חלילה, אבל להתפלל על אלו שעומדים לנגדם שהם לא יצליחו, הרי הוא דבר שמותר ודבר הגיוני. 

ואין הנוסח של הברכה "אכזרי", כי אפשר לפרש אותו על הרחבת הדעת שבעולם: "וכל המינים כרגע יאבדו" - כלומר, שלא יהיו יותר מינים,  כי הם ילמדו לראות את האמת שבעולם - אבל עדיין יחיו; "וכל אויבי עמך מהרה יכרתו" - כלומר, שלא יהיו יותר אויבים לעמך כי הם ילמדו לראות את האמת שבעולם, ובזה יכרת דרכם מן העולם.

2. לא שמעתי על דבר כזה, וככל הנראה אתה שואב את המדע ממקורות נוצריים, שאינם יונקים ממקורות היהדות המדוייקות.

3. עיין בספר מסילת ישרים שכתב (פרק ה): 

"והמפסיד השלישי הוא החברה, דהיינו, חברת הטפשים והחוטאים, והוא מה שהכתוב אומר (משלי יג, כ): ורועה כסילים ירוע. כי הנה אנחנו רואים פעמים רבות אפילו אחר שנתאמת אצל האדם חובת העבודה והזהירות בה, יתרפה ממנה או יעבור על איזה דברים ממנה כדי שלא ילעגו עליו חבריו או כדי להתערב עמהם, והוא מה ששלמה מזהיר ואומר (משלי כד, כא): ועם שונים אל תתערב. כי אם יאמר לך אדם (כתובות יז, א): לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות, אף אתה אמור לו, במה דברים אמורים, בבני אדם שעושים מעשי אדם, אך לא בבני אדם שעושים מעשי בהמה. ושלמה מזהיר עוד (משלי יד, ז): לך מנגד לאיש כסיל. ודוד המלך אמר(תהלים א, א): אשרי האיש אשר לא הלך וגו', וכבר פירשו, זכרונם לברכה (עבודה זרה יח, ב): אם הלך, סופו לעמוד. ואם עמד, סופו לישב. ואומר (תהלים כו, ד): לא ישבתי עם מתי שוא וגו' שנאתי קהל מרעים וגו'. אין לו לאדם אלא להטהר ולנקות עצמו, ולמנוע רגליו מדרכי ההמון השקועים בהבלי הזמן, וישיב רגליו אל חצרות ה' ואל משכנותיו. הוא שדוד עצמו מסיים ואומר (תהלים כו, ו): ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה'. ואם יארע לו שימצא בחברת מי שילעג עליו, לא ישית לבו אל הלעג ההוא, אדרבא, ילעג על מלעיגיו ויבזם, ויחשוב בדעתו כי לולי היה לו להרויח ממון הרבה, ההיה מניח מה שהיה צריך לזה מפני חבריו שלא ילעגו?! כל שכן שלא ירצה לאבד נשמתו מפני לעג.