קשה להמשיך לקרוא תהילים בשבת

בס"ד כבוד הרב שליט"א שלום, אני משתתפת בערך כ-10 שנים עם אחיותיי והשכנות בקריאת תהילים בשבת- כל אחת בזמנה הפנוי בשבת קוראת יום אחד מספר תהילים (אפשר לקרוא מכניסת שבת ועד מוצ"ש), וכך יוצא לנו ספר שלם. אני קוראת יום שני. כבר כשהייתי רווקה, היה לי קשה להמשיך אבל בכ"ז אמרתי. אחרי שאני מסיימת לקרוא, אני מרגישה הקלה- כאילו אבן ירדה ממני. אני מעדיפה לקרוא בכניסת שבת תפילות אישיות עלי ועל משפחתי ועמ"י, שיר השירים, קבלת שבת ותפילת ערבית. בבוקר אני מתפללת תפילת שחרית- כולל פסוקי דזמרה, נשמת כל חי, ק"ש וברכותיה, העמידה ותפילת מוסף. אם מתאפשר לי אני הולכת לביהכנ"ס לשמוע קריאת התורה ומוסף מהש"ץ כדי לענות אמן. ואם לא- אז אם יש לי עוד זמן, אני קוראת את הפרשה בבית. אני רוצה לומר את התפילות האלו כי זה מקרב אותי לה', אבל בנוגע לקריאת יום שני בתהילים אני מרגישה שזה עול. כל פעם אני מנסה לכוון, אבל בהמשך כבר קשה לי ואני קוראת רק כדי להיפטר מזה. אני היחידה מהקבוצה שיש לי תינוקת בת שנה וחצי- השאר רווקות, אחת נשואה כמה שנים ללא ילדים ואחת אישה מבוגרת שילדיה כבר בוגרים. אני יודעת שאם אפסיק- אין מי שתקרא במקומי, ולכן בגללי יפסיקו לקרוא. אחותי עוזרת לי- שאני קוראת רק 7 פרקים והיא קוראת את השאר, אבל קשה לה להמשיך לעזור לי בזה. מה לעשות? אני בהריון עכשיו ויש לי ייסורי מצפון שבגללי יפסיקו לקרוא. וגם אם יש לי עוד זמן פנוי- אני מעדיפה ללמוד הלכות שבת וספר "אורחות צדיקים" ולקרוא פרק שירה- זה יותר עדיף מבחינתי, ואני מרגישה שזה יותר תורם לי בעבודת ה'. גם התינוקת שלי רוצה שאקח אותה לטייל בגינה ושם אי אפשר להתפלל בגלל הליכלוך שמשאירים הכלבים (אני גרה ממש קרוב להוריי, אז לפעמים אחיותיי עוזרות לי ולוקחות אותה לשמור עליה). חוץ מזה, צריך גם להשאיר זמן לנוח קצת... רציתי לשאול: 1. האם באמת זה מצטרף לנו לספר, ולכל אחת נחשב כאילו היא קראה ספר שלם או לא? כאמור, כל אחת קוראת לבד בבית שלה בזמן אחר. אם אני מפסיקה לקרוא- אני הורסת להן ספר? 2. מה לעשות- להמשיך לקרוא? האם ייסורי המצפון בלב שאומרים לי להמשיך לקרוא זו עצת היצר הטוב או יצר הרע? האם יש כאן עניין של לכתחילה ובדיעבד? תודה.