סיפורי "חיזוק" שממנם אני מקבל ייאוש

לכבוד השואל, 

טוב הדבר להרהר בתשובה, אם כי אין לקחת משום סיפורים אלו מסר של ייאוש ח"ו. 

על כל דבר שעדיין לא מתוקן בעולם הזה, יש לזה איזשהו סיבה. יכול להיות שאדם שמר שבת, צם בכיפור וכו' וכל זה מכפר באופן כללי , אבל הכלל אצלינו שעבירות של בין אדם לחברו אינו מתכפר לו עד שירצה את חברו. ואם לא ביקש ממנו מחילה כאן בעולם הזה, נשאר החסרון של הפגיעה בחברו אפילו על אח"כ. 

אמנם, אם בן אדם כן עושה תשובה על כל מה שהוא זוכר, ועושה את התהליך של שלשת חלקי התשובה (שזה לא קשה - חרטה על העבר, וידוי, קבלה על להבא), ואם חטא לבן אדם אז מבקש ממנו מחילה, אז אין סיבה שיצטרך לסבול בעונשים או שיימנע ממנו מדריגת הגן עדן. 

והכלל בידינו: "אין לך דבר העומד בפני התשובה".

בברכה, 

רב נחום