תפילה ביזמנה

לכבוד השואל, 

1. זמן תפילת שחרית לכתחילה הוא מהנץ החמה (אורח חיים סימן פט סעיף א'). ואם יש צורך להתפלל קודם זמן זה, מותר בדיעבד להתפלל שמונה עשרה משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח (שם), ומותר להניח תפילין קצת אח"כ בזמן "משיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו" (סימן ל' סעיף א'), וכמו שפסק במשנה ברורה שם ס"ק מ: "עיין בביאור הלכה בס"א שכתבנו בשם הרבה פוסקים, דס"ל דדוקא אחר שהאיר מזרח וקודם לזה לא הגיע עדיין זמן תפלה. ובפרט כשרוצה אז לברך על התפילין, דזה אפילו לדעת המקילין אסור אפילו אחר שהאיר מזרח עד זמן שיכיר את חבירו ברחוק ד"א. ואם הגיע הזמן הזה לכ"ע יקרא ק"ש ויתפלל בביתו כתקונה אף שעדיין לא הנץ החמה כיון שהוא שעת הדחק."

2. אם אתה לחוץ לזמן או שעל ידי אמירת כל פרקי הפסוקי דזמרה אתה מפסיד מלענות קדיש, אפשר בדיעבד לקצר בפרקי דזמרה כדלהלן: לדלג את שירת הים כדי לענות על הקדיש שלפני ברכות קריאת שמע - ילקוט יוסף. 

לדעת השולחן ערוך והמשנה ברורה בסימן נב, אפשר לקצר בתפלה כדלהלן:"אם בא לבית הכנסת ומצא צבור בסוף פסוקי דזמרה, אומר ברוך שאמר עד מהולל בתשבחות. ואחר כך תהלה לדוד עד מעתה ועד עולם הללויה. ואחר כך הללו את ה' מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה [ואם אין שהות כל כך ידלג גם מזמור הללו את ה' מן השמים]. ואחר כך הללו אל בקדשו עד כל הנשמה תהלל יה.

הגה: ואם יש לו שהות יותר [משנה ברורה: "ר"ל יותר מכדי שיעור האמירה מתהלה לדוד וכל הללויות עד כל הנשמה תהלל יה דהם קודמים מדינא לאמירת הודו...וכתב המ"א עוד דאמירת ויברך דויד עד לשם תפארתך ג"כ קודם להודו לד' קראו; אבל לא קודם הללויה".]

יאמר הודו לה' קראו עד והוא רחום. ואחר כך ישתבח. ואחר כך יוצר וקריאת שמע וברכותיה ויתפלל עם הצבור. 

הגה: אם עוד אין שהות, לא יאמר רק ברוך שאמר ותהלה לדוד וישתבח (הרא"ש והר"י פרק אין עומדין).

3. הכי קצר שתוכל להתפלל הוא כמבואר לעיל: רק ברוך שאמר ותהלה לדוד וישתבח, אחר כך ברכות קריאת שמע בלי דילוג עם קריאת שמע,  ויתפלל עם הצבור. 

בברכה,

רב נחום