מידת הצניעות מהתורה שבכתב

לכבוד השואלת, 

מצוות התורה ניתנו כציוויים כלליים, ומתוכם אנו מבינים את רצונו של הקב"ה. 

פסוק 1 - "ולא יראה בך ערות דבר, ושב [השם] מאחריך"  - דברים פרק כג פסוק טו.

הרי שהקב"ה נמצא בינינו, אבל כאשר יש גלוי ערוה, אז הוא כביכול מסלק את השראת שכינתו מבינינו ח"ו. 

פסוק 2 - " כי תצא מחנה על איביך, ונשמרת מכל דבר רע" - דברים פרק כג פסוק י. ואמרו חז"ל בפירוש הפסוק הזה (תלמוד בבלי, עבודה זרה דף כ:) "ונשמרת מכל דבר רע" - שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה". הרי שאסור לגבר לעשות משהו שיביאנו לידי הרהור ביום, שגורם לו אח"כ (באופן טבעי) לטומאה בלילה, ח"ו. 

ובמשנה במסכת זבים (פרק ב משנה ב) אמרו חז"ל,  שאפילו אם רק רואה גבר מקום שאינו צנוע באשה, אפילו אם עדיין לא הרהר בזה, זה לבד יכול להביא אותו לידי טומאה בלילה. 

ונמצא, שאשה שהולכת באופן לא צנוע במקום שגבר יכול לראותה, הרי היא גורמת בישירות את אותם הגברים שיראו או יהרהרו בדבר באמצע היום שיבואו לידי טומאה בלילה. ונמצא שהיא זה שגרמה להם לחטא זה, לבטל את קיום הפסוק "ונשמרת מכל דבר רע" מהם, ולכן היא אחראית על כל הגברים שבאו לידי טומאה עקב אי הצניעות שבה, והיא נענשת על זה. 

פסוק 3 - "ויאמר השם: יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות [נטויות] גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה [תבוא עליהן עונש נורא (וכפי שמבואר שם בהמשך הפסוקים)]. (הנביא ישעיהו, פרק ג פסוק טו). 

פירוש המלבי"ם: "נטויות גרון [ומשקרות עינים] " - בקומה זקופה ומבטת בעינים. "הלוך וטפוף", כמנהג הטף במרוצה. "וברגליהם תעכסנה" מצלצלים להשמיע קול. כלומר, שהבנות עשו כל הדברים האלה מפני חוסר צניעות שבהן, וכדי שהגברים יסתכלו ויהרהרו בהן, וגרמו לבטל מן הגברים את הציווי של "ונשמרת מכל דבר רע"; לכן הן אלו שנענשו קשות על זה.

ויהי רצון שיכנס בלב חברתך הרצון הטוב לקבל על עצמה להתלבש ולהתנהג בצניעות כראוי כאשר עומדת במקום שיש שם גברים שיכולים לראותה; ובזכות זה יהי רצון שתזכה לבעל שבאמת יעריך אותה ויחשיב באופן מיוחד את  כל מעלותיה.  

בברכה,

רב נחום