הלכות ומנהגים
כיצד מנמק הרמב"ם את ההיתר לשכב עם ילדה מתחת לגיל 3 ?
- כ"ז אדר התשע"ה
שאלה
כיצד מנמק הרמב"ם את ההיתר לשכב עם ילדה מתחת לגיל 3 ?
החל מגיל 3 שנים ויום אחד יכול האדם לקדשה גם בביאה עבור שתהיה אשתו. משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות פרק ג', הלכה טו': "אם הייתה בת שלוש שנים ויום אחד, מתקדשת בביאה מדעת אביה; פחות מכאן - אם קידשה אביה בביאה, אינה מקודשת." ניתן לקדש ביחסי מין ילדה בת שלוש שנים ויום אחד, בתנאי שיש את הסכמת אביה. מתחת לגיל זה לא ניתן לקדשה בבעילה, גם אם אביה אישר זאת (אך עדיין ניתן לקדשה בכתובה או בכסף, כאמור).
תשובה
שלום וברכה,
ציטוטים מסוג זה מצוטטים על ידי שונאי-יהדות, שמחפשים בנרות דרכים לסלף את התורה הקדושה, ולחפש בה עלילות דם מרושעות.
ראשית כל, הציטוט המדובר אינו מציג הלכה למעשה, שהרי הרמב"ם כותב במפורש שאין מקדשים כיום בביאה. ומי שמקדש בביאה מכים אותו מכת מרדות, וזו גזירה עוד מימי חז"ל. כך שגם אשה בוגרת לא יכולה להתקדש בביאה. הרמב"ם מדבר כאן מבחינה תיאורטית בלבד, ולא מעשית.
מתנגדי-הדת סילפו את הנאמר, וטענו מהלכה זו שלפי היהדות מותר לגבר לבעול תינוקת. אך לא היו דברים מעולם ולא קיימת כל הלכה המתירה כדבר הזה. למעשה התורה אוסרת במפורש כל סוג של זנות, ובמיוחד זו הנעשית בקטינות: "אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ, ומלאה הארץ זימה". וידוע שכשהיו נעשים עוולות מסוג זה, הפידופיל היה נהרג או מנודה על ידי הקהילה היהודית.
המגיד משנה ביאר את דברי הרמב"ם באותו מקום (פרק א', הלכה י"א ו-י"ד) וכתב שבכל סוג של יחסים בין אדם בוגר לקטין או קטינה, מלקין את הגדול במכת מרדות. וכך בעצם גם כתב הרמב"ם בעצמו בעניין משכב זכור (הלכה ט"ו).כך שאין הכוונה במילה "פטורין" שהפידופילים פטורים מעונש של בית-דין, אלא הכוונה היא שפטורים מאחד העונשים של התורה על ההנאה בקיום היחסים (כי קיום יחסי-אישות מסוג זה אין בו הנאה פיזית). אך ודאי ופשוט לכל שהעושה כעוולה הזו נענש עליה במכות מרדות שיכולים להגיע גם למוות.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il