קללה או כישוף

לכבוד השואלת, 

יש סגולה מקובלת מן הרב החיד"א להנצל מעין הרע ומכישוף (נעתק למטה). 

לבטל קללות יש לומר נוסח ביטול הקללות לפני שלשה אנשים (נעתק למטה). 

להסיר קפידות, יש להשקיע זמן ולהתפלל להקב"ה שיוכל לזכור אם הרע לאיזה בן אדם שעדיין יש לו קפידא עליו. ואם הוא בחיים, אז יש ללכת לפייס אותו (וכפי שמבואר בשולחן ערוך ובמשנה ברורה סימן תרו סעיף א'). ואפילו אם כבר נפטר, אפשר לפייס אותו וכמבואר שם (סעיף ב'). 

קפידות אי אפשר לבטל על ידי תפלה לבד, אלא חייבים לפייס את הנפגע, כי הכלל הוא ש"עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חברו" (יומא פרק ח' משנה ז').

בברכה,

רב נחום

סגולה להנצל מעין הרע ומכישוף:

כתב החיד"א (קונטרס שומר ישראל אות י): כל האומר 11 פסוקים אלו המתחילים באות נ' ומסתיימים באות נ', עם הבקשה המצורפת, ניצול מעין הרע ומכישוף, ומבריח שטן ממנו, ולכן אין בתוכן אות ס'.

נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן:

נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי ה' אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן:

נָבִיא מִקִּרְבְּךָ מֵאַחֶיךָ כָּמֹנִי יָקִים לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן:

נָהָר פְּלָגָיו יְשַׂמְּחוּ עִיר אֱלֹהִים קְדֹשׁ מִשְׁכְּנֵי עֶלְיוֹן:

נֶגֶד אֲבוֹתָם עָשָׂה פֶלֶא בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׂדֵה צֹעַן:

נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ בְּיַד מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן:

נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן:

נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן:

נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן:

נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל וּמֵאֶרֶץ כַּשְׂדִּים  צֵאוּ וִהְיוּ כְּעַתּוּדִים לִפְנֵי צֹאן:

נֹשְׁקֵי קֶשֶׁת מַיְמִינִים וּמַשְׂמִאלִים בָּאֲבָנִים וּבַחִצִּים בַּקָּשֶׁת מֵאֲחֵי שָׁאוּל מִבִּנְיָמִן:

יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתמלא רחמים עלינו, ותצילנו לנו ולכל בני ביתנו ולכל ישראל מעין הרע ומכל מיני כישוף, ותבריח היצר הרע ממנו, וכשם שפרשת כנפיך על אבותינו במדבר והצלתם מעינא בישא דבלעם הרשע, כן תפרוש כנפיך עלינו ברחמיך הרבים ונהיה מכוסים בֵּמִכְסֵה והנהגה בשמותיך הקדושים, אמן נצח סלה ועד.

 נוסח התרת קללות (אומר לפני שלשה):

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהַי אֲבותַי, שֶׁכָּל הַקְּלָלות וְהָאֲרוּרִים וְהַנִּדּוּיִם וְהַנִּזּוּפִים וְהַחֲרָמות וְהַשַּׁמְתּות שֶׁקִּלַּלְתִּי או שֶׁאָרַרְתִּי או שֶׁנִּדִּיתִי או שֶׁהֶחֱרַמְתִּי או שֶׁשַּׁמְּתִּי אֶת עַצְמִי או אֶת אִשְׁתִּי או אֶת בְּנֵי בֵיתִי או אֶת אֲחֵרִים אֲשֶׁר מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל הֵמָּה. או אֲחֵרִים שֶׁקִּלְּלוּ או שֶׁנִדּוּ או שֶׁהֶחֱרִימוּ או שֶׁשִּׁמְּתּוּ אותִי או אֶת אִשְׁתִּי או אֶת זַרְעִי או אֶת בְּנֵי בֵיתִי. יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלהַי וֵאלהֵי אֲבותַי, אֱלהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, שֶׁאַל יִשְׁלְטוּ בָנוּ וְאַל יַעֲשוּ רשָׁם, וְכָל הַקְּלָלות יִתְהַפְּכוּ עָלֵינוּ לְטובָה וְלִבְרָכָה כְּדִכְתִיב וַיַּהֲפךְ ה' אֱלהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלהֶיךָ:

ואחר כך השומעים יחזרו ויאמרו לו ג"פ בלשון הזה:

כֻּלָּם מֻתָּרִים לָךְ, כֻּלָּם שְׁרוּיִים לָךְ, כֻּלָּם מְחוּלִים לָךְ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנַחְנוּ מַתִּירִים לָךְ בְּבֵית דִּין שֶׁל מַטָּה, כָּךְ יִהְיוּ מֻתָּרִים מִבֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְכָל הַקְּלָלות יִתְהַפְּכוּ עָלֵינוּ לְטובָה וְלִבְרָכָה כְּדִכְתִיב וַיַּהֲפךְ ה' אֱלהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ ה' אֱלהֶיךָ: