חוסר אהבה לבעלי

אני מרגישה שאין לי קשר של אמת עם בעלי. יש לנו ילדים משותפים והוא אדם טוב וסה"כ ירא שמיים על אף שיש בינינו פערים רבים. אם זאת, כבר מאז החתונה בעצם אני מרגישה שאנחנו לא מצליחים להגיע לאינטימיות רגשית. שהוא לא רוצה ולמעשה אינו מסוגל להבין אותי ולרדת לסוף דעתי. אני כן אוהבת אותו ברמה מסוימת, אבל מעולם לא הרגשתי מה שנקרא "התאהבות" כלפיו. כל נתינה שלי אליו היא רק כדי לעשות מצווה ולא כי אני מרגישה צורך לתת. במקביל אני כן מרגישה את התחושות האלו לגברים אחרים ואני לא מפסיקה לתור לחפש אחרי כאלה. לאחרונה קרה לי שאדם בעבודה ניהל איתי שיחות על נושאים אינטימיים והיה מאוד נחמד ומתחשב כלפי. זה גרם לי לרגשות כלפיו. כשסיפרתי לו על כך הוא ניבהל והבהיר שהוא לא מרגיש כלום כלפי. נפגעתי מאוד ועכשיו אני מרגישה מבוזה ומחוללת. אני עצובה כל הזמן. יש לי רצון לפרוק עול מלכות שמיים וכל הזמן אני חושבת על עבירות. אני יודעת שדרך השם היא הדרך הנכונה והליכת הילדים שלי בדרך זו היא הדבר שהכי חשוב לי בעולם. אם זאת, אני מרגישה כלואה בחיי הנישואין שלי ויש לי תחושה שאשאר בודדה לעולם ואין לי מפלט. קשה לי לקבל את המציאות הזו על אף שאני יודעת שהכל מהשם. אין לי אף אדם שאני יכולה לדבר איתו על כך. כולם סביבי צדיקים ב"ה ואני מרגישה כל כך לא. אני צריכה תגובה בדחיפות. אם אפשר טלפונית כי אני מפחדת מעצמי ומהדחף שלי לעשות עברות. תודה על ההתייחסות. שולמית.