איך אני יכולה להאמין באמונה שלימה שלא יקרה לי כלום בכל מקום?

לכבוד השואלת, 

סליחה על האיחור בתשובה. 

במדרש דברים רבה (פרשה ד', אות ד') מובא כלל המיוסד אצלינו בקבלה האיך שהקב"ה מנהיג את עולמו:

"כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן", אָמַר בַּר קַפָּרָא: הַנֶּפֶשׁ וְהַתּוֹרָה נִמְשְׁלוּ בְּנֵר; הַנֶּפֶשׁ - דִּכְתִיב (משלי כ, כז): נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם. וְהַתּוֹרָה - דִּכְתִיב (משלי ו, כג): כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר.

 אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם הַזֶּה: "נֵרִי בְיָדְךָ וְנֵרְךָ בְיָדִי"; "נֵרִי בְיָדְךָ" - זוֹ הַתּוֹרָה. וְ"נֵרְךָ בְיָדִי" - זוֹ הַנֶּפֶשׁ. אִם שָׁמַרְתָּ אֶת נֵרִי, אֲנִי מְשַׁמֵּר אֶת נֵרְךָ.

וְאִם כִּבִּיתָ אֶת נֵרִי, אֲנִי מְכַבֶּה אֶת נֵרְךָ. מִנַּיִן, דִּכְתִיב (דברים ד, ט): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד"; הֱוֵי כִּי אִם שָׁמֹר תִּשְׁמְרוּן."

ולמדנו מכאן, שהדרך שהקב"ה מתנהג עם כל בני אדם, הוא בדרך של "מידה כנגד מידה".

אם אנו נשמור את המוטל עלינו, אז הוא יתברך ישמור עלינו ועל נפשותינו מכל דבר שלא-טוב בחיים.  

~~~

ולכן אין לך להתרכז אלא על מילוי חובתך מצד התורה. כי כאשר את עושה המוטל עליך, אז נדע כבר בודאות שלא יוכל לבוא עליך שום דבר שיותר קשה מאשר מה שחיסרת - אם חסרת - בקיומו. 

לכן כדאי שתקחי ספר קיצור של כל ההלכות (כגון קיצור שולחן ערוך לאשכנזים, או קיצור ילקוט יוסף לספרדים) ותקראי בו;

ומה שאת עדיין לא מקיימת, תתחילי לקיים מעכשיו כשאת קוראת אותה הלכה; וכאשר תסיימי את הספר וקראת כבר כל הסימנים מה ששיכים לך לקיים למעשה, אז מכיוון שאת שומרת מה שכתוב, בודאי שלא יארע לך דבר לא טוב; ואפילו אם כן, אז תהיה הדבר רק קטן באותה מידה כמו מה שלא יכולת לשמור ולא יותר [עייני בדוגמאות].

ואם יש משהו שקשה לך, אז תסמני את זה בפנים בספר, ותנסי לאט לאט להתקדם לשמירתו (כי לכל אחד יש כמה וכמה נקודות שקשים לו לקיים בהלכה ; ואין הקב"ה דורש מן האדם מה שיותר מכוחותיו). ואם לפחות את עושה מאמץ כדי להגיע לשמירה של הדברים, אז בודאי גם תזכי לשמירה לאותה התקופה.

[דוגמאות לזה, אם מישהוא גנב סכום עצום של כסף, עד שהבעל הראשון של הכסף נפל לשברון לב גדול הואיל ומה שגנבו זה היה כמעט כל כספו שבחיים; אז שייך במידה כנגד מידה שיבוא יום וגם הגנב הזה יפסיד את רובו ככולו מכספו;

אבל אם רק גנב סכום קטן, עד שכעבור שעתיים הבעלים כבר התאוששו מן האבדה שלהם, וממשיכים את היום כרגיל, לא שייך שיארע לגנב אלא צער באותה מידה: שיצטער לשעתיים, ואח"כ יחזור להכל כרגיל. 

ולא שייך לפחד אם גנב סכום מועט, שמא עתה השם יקח ממנו את כל הכסף שלו של כל החיים - כי הרי אין זה במידה כנגד מידה, ואין הקב"ה מנהיג את ההשגחה אלא כפי מה שמגיע לאדם במידה. 

עוד דוגמא: אם בן אדם שכח ובטעות לא בירך ברכה , אז יתכן שיסע לאיזה מקום והנהג מונית ישכח את הכתובת ויקח אותו בטעות לכמה דקות לכתובת משובשת עד שיחזיר אותו ליעדו המבוקש. כי זה יכול להיות מידה כנגד מידה; מה שאין כן לא שייך כלל שמפני שחיסר ברכה בטעות, שהשם יעניש אותו או את מישהוא ממשפחתו שיחלה בחולי מתמשכת ח"ו - כי אין זה במידה כגד מידה, ואין צריך לפחד מזה כלל. ]

ואקוה שכאשר את תלמדי יותר מה שבדיוק מוטל עליך כדי לקיים המצוות, ותאמיני את הכלל המסור לנו מדורי דורות שאין הקב"ה מנהיג את ההשגחה בשום פעם אלא במידה כנגד מידה, אז יקל עליך הפחדים מן הדברים הצדדיים והמיותרים שאינם לפי המידה.

בברכה, 

רב נחום