שידוכים - נרתעים כי אני עקשנית

לכבוד השואלת, 

לא שמעתי שיש בעייה לאשה להיות "עצמה" בשידוכין; ולא אדע את  מקור הדברים שאת מצטטת שקראת. 

ולכאורה על פי השקפה אין לך לדאוג: כי אם הבחור שאת פוגשת הוא באמת זיווגך, אז הוא יבין אותך, והטבע שלך לא ירתיע אותו אלא הוא יעריך אותה. 

ואולי הכונה שלהם ב"עקשנות", שכאשר רואים את כל הסימנים לזיווג הגון ובכל זאת "מתעקשים" לומר ש"אולי אמצא עוד יותר טוב", זהו לא טוב; כי אם הסימנים מתאימים יש לשקול את הדבר בכובד ראש שמא זהו באמת הזיווג מן השמים - ואין לדחות את הדבר בקש.

לכן ארשום כאן את הדברים שנוהגים וראויים לבדוק להם בפגישה לשידוכין:

- יש לברר שיש לזולת יראת שמים, מידות טובות, ובריאות הגוף והנפש (שמעתי שיש לבדוק לג' דברים אלו  בשם האדמו"ר רבי אהרון מבעלזא ז"ל).

- עוד מן הסימנים הרגילים בכל שידוך שיש לבדוק בשעת השידוך אם נמצאים, הן: מציאת חן, תקשורת זורמת, הבנה הדדית [שאת מרגישה שהוא באמת מבין אותך], מטרות רוחניות זהות, ושיש רצון מכל אחד מבני הזוג לשים את חשיבות צרכי הזולת מעל לצרכים הפרטיים שלו.

- אם ישנה איזו מדה אחת או שתים שאת מרגישה שאת חייבת בבן זוג, עד שלא תוכלי להסתדר בלא זה, כגון שהוא חייב להיות אדם חם; או עדין; או בעל אחריות , וכו'; [כי לכל אחת יתכן שיש משהו אחרת ששונה מחברתה שהיא ממש צריכה], אז תבדקי גם אם יש את זה.

ואם מבחינים בשידוך את כל הסימנים האלו, והם אכן נמצאים, אז יש לשקול באופן חזק שמא זהו הזיווג האמיתי.

וכמובן שבנוסף על כל הנ"ל, שיש להתפלל להקב"ה, שבשעה שיבוא הזיווג הנכון, שידע כל אחד מבני הזוג וירגישו את זה בלב, בלי להשאיר מקום לספק. ושוב לא תהיה בעייה של "עקשנות". 

בברכה,

רב נחום