מבחן באמונה - סיפור אישי

שלום לכבוד הרב רציתי לחזק את עם ישראל והקוראים באירוע שהיה לנו,לי ולאשתי,ביום החתונה עצמו ולהראות לכולם כי השם לעולם לא עוזב אותנו ותמיד אבל תמיד שומע לתפילתנו מרחם עלינו ועוזר לנו. ורציתי במיוחד לקדש שם שמיים ולהודות להשי´ת. אקדים ואומר כי לאחר הפגישה הראשונה שבה נפגשנו אני ואשתי לעתיד היה ברור לי שאני רוצה שהקשר יהיה למטרה רצינית לחתונה וכך אכן היה.הייתה בינינו התאמה מושלמת ומיד אחרי חודש וקצת הצעתי לממש את רצוני לבוא בברית הנישואין יחד עימה,היא לאושרי הרב הסכימה מייד והכל מאז קרה כל כך מהר ועם המון סיעתא דשמיא יוצאת מגדר הרגיל והאמינו לי שכך היה.... ההורים נפגשו תוך זמן קצר והמפגש היה מוצלח, התאריך נקבע סגרנו אולם, צלם, תקליטן, תלבושות וכל מה שצריך לקראת האירוע המרגש ביותר בחיינו המשותפים. אולם, כבר בליל הטבילה של אשתי לעתיד היא החלה להרגיש כאבים באיזור בטנה וכל תרופות הסבתא והעצות המיחדות לא הועילו כלל ולצערנו הרב ביום המחרת פונתה הכלה לעתיד ביום חתונתה לבית החולים כשהיא מתפתלת מכאבים, לא אלאה אתכם בהרגשתי איך הכל בלי כל סיבה נראית לעין נעצר וביום המרגש והשמח בחיי אני נמצא בבית חולים יחד עם אשתי לעתיד מחוברת לאנפוזיות ו-500 מוזמנים אמורים להגיע לשמוח בשמחתנו שנראית רחוקה מתמיד. הרופאים הבכירים קבעו אבחנה והחליטו לנתח בלית ברירה והמליצו על ביטול החתונה מחשש לחיי החולה. כל רבנים שדיברו איתנו קבעו נחרצות כי החתונה תתקיים והיא תהיה שמחה במיוחד ואל לנו לבטל. היינו קרועים ומיואשים. החלטתי לעשות התבודדות עם אלוקיי שבשמים שמעולם לא הרגשתי קרוב אליו כל כך כמו באותו היום וביקשתי והתחננתי וידעתי כי זהו אחד הנסיונות שלי בחיים ועליי להתחזק באמונה כי הכל מאיתו והוא גם יעזור ולא ייתן לי להיכשל לעולם. הודיתי לקב´ה שוב ושוב בכל ליבי וביקשתי כי אצליח להתחזק ולהאמין שהכל משמים ואכן כך היה. התקשרתי לרב שלי והסברתי לו את המצב וביקשתי כי גם הוא יבקש מבורא עולם שיעזור לי ולאשתי לעבור את מבחן האמונה הקשה הזה בשלום והחתונה תתקיים ברוב פאר והדר. הרופאים מבחינתם התעקשו לנתח וחששו מאוד לחיי החולה. אולם בשעה חמש אחה´צ הוחלט לאחר התערבות ההנהלה הבכירה של בית החולים כי יש לעשות איזה צילום מיוחד כדי לאשש את החלטתם. צילום שבעצם יקבע אם האבחנה נכונה ואולי יש איזה שהוא שביב לתקווה כי אולי יהיה בסדר. התחזקנו באמונה בהשם, ואשתי לעתיד נכנסה ועברה את הצילום המיוחד ששלל את קיומה של סכנה מיידית לחייה ולאחר החלטה אמיצה מאוד הוחלט לשחרר אותה תוך מתן משככי כאבים והבטחה שלנו לחזור מייד(!) לאחר החתונה חזרה להמשך טיפול רפואי ומעקב. לאושרנו לא היה קץ. הודינו במילים נרגשות לבורא עולם ולצוות הרפואי שהיה נוכח במקום ומייד בנסיעה/טיסה מהירה אל הסלון כלות שחיכה לנו עד השעות המאוחרות של הערב כדי להלביש את הכלה,לאפר אותה ולהכין אותה לקראת החופה. בשעה 10 בלילה לאחר זמן המתנה ממושך ומורט עצבים כאשר ברקע עדיין יש קצת כאבים הופיעה הכלה העתידה לקול שמחת כל המוזמנים שהוזמנו והחתונה אכן הייתה שמחה ומיוחדת במינה כפי שהבטיחו לנו גדולי שישראל ששאלנו בעצתם ובקשנו ברכתם. הסיפור הזה מלמד אותי ואותנו לקח חשוב-יש לבטוח בהשם בכל צעד ולדעת כי הוא המכוון והוא הקובע והוא המחליט; לנו יש את זכות הבחירה לאן ללכת ולמי לפנות וזה תמיד אבל תמיד לקב´ה שמסייע במצב שנראה לכאורה שאין סיכוי לצאת ממנו אולם הוא עזר, עוזר ויעזור. גם מאוחר יותר כאשר חזרנו למחרת בבוקר לבית החולים ובמשך האשפוז הממושך בימים הבאים שהיו הקב´ה שם את חותמו ועזר לנו לצאת מזה ולהתחיל את חיינו החדשים מלאי אמונה ותקווה משותפת לחיים מלאי הכרת טובה לקב´ה בסיעתא דשמיא. לכן כל מבחני האמונה שלנו בחיים צריכים לעבור בהצלחה ואשמח מאוד אם אצליח לחזק אנשים פשוטים כמוני להמשיך ולהאמין בבורא עולם גם כשמיואשים והכל נראה שחור ואין מוצא. תודה רבה.