שאל את הרב - כללי
איך להימנע משמיעת לשון הרע מאחות
- כ' סיון התשע"ה
שאלה
בס״ד שלום כבוד הרב! אימי דברה איתי בטלפון מבר מצווה ואמרה לי שאחי לא בא . בהסח הדעת אמרתי לה:״חבל איזה פארש... לפחות היה מתאוורר מהמבחנים..״ ומיד הצטערתי. האם זה לשון הרע? איך אכפר על כך? ושאלה נוספת- אחותי חילונית ומנסה חספר לי דברים ובהם שמות ״תואר״ לאנשים שהיא מדברת. אני מיד עוצרת ומוכיחה אותה אך היא מבטלת אותי וממשיכה לדבר. איך להמנע משמיעת לשון הרע הזו? תודה!
תשובה
לכבוד השואלת,
א) כינוי שם נגאי הוא בכלל לשון הרע.
יש לעשות חרטה ( את מתחרטת), לומר ודוי בינך לבין הקב"ה: חטאתי עויתי ופשעתי לפניך, ואמרתי...(לפרט), ואיני רוצה לחזור לזה שוב". ותקבל על עצמך מכאן ולהבא, שכאשר את שוחחת עם האמא לגבי אח או אחות, שאת תזהרי ביותר שלא לחוות שום דעה שלילית על אחד מהם.
ב) לכאורה מותר לך לתת לה לדבר ובלי להפסיק אותה - רק שאת תגמרי בדעתך שאין את מאמינה במאה אחוז לכל מה שהיא תאמר על אחרים.
והמקור לזה על פי מה שכתב החפץ חיים ז"ל בהלכות לשון הרע (כלל י'-אות ד', הג"ה יד):
שכותב שם: אם מישהו סיפר לשון רע אודות אדם אחר שבייש אותו, יתכן שמותר לספרו, לפי שיש בזה תועלת למספר [וזהו בתנאי שיקיים גם שאר התנאים שנזכרו שם בכלל י', אות ב' ושהשומעים לא יקבלו את הדברים במאה אחוז] - מכיוון שעל ידי שיספר לאחרים שאין הוא באמת אשם בדבר, ועל ידי שיראה וירגיש שאחרים מצטערים [איתו] על צערו, ע"י זה יתמעט הצער והבושה שנשאר לו בלבו עקב הבושה שביישו אותו, עיין שם.
ועל פי זה דנו פוסקי זמנינו שיתכן להרחיב הלכה זו לכלול גם בכל מקרה כאשר עבר על האדם סוג של צער שהוא נושא בלבו, והוא מוציא את זה לאחרים (וכמש"נ במשלי (יב-כה): "דאגה בלב איש ישיחנה - ודרשו חז"ל: ישיחנה לאחרים (יומא עה:)) - שכאשר כוונתו רק להקל מעליו צערו, ולא בכדי לספר דבר שלילי על הזולת - שיהא מותר לספר, לפי שיש בזה תועלת למספר להוציא מלבו את צערו [ומותר לו לספר דוקא כאשר יתקיימו גם שאר התנאים שבכלל י' אות ב' וכאשר השומעים לא יקבלו את הדברים במאה אחוז, וכנ"ל .
בברכה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il