איך מותר בזמנינו לגדל בהמות דקות בארץ ישראל?

שלום רב,

יפה שאלת, כי הן אמת שכתב השלחן ערוך חושן משפט (סימן תט סעיף א) שאין מגדלים בהמה דקה בארץ ישראל מפני שדרכם לרעות בשדות של אחרים והיזקם מצוי, וסיים: והאידנא (ועכשיו) שאין מצוי שיהיו לישראל בארץ ישראל שדות, נראה דשרי (שמותר). ע"כ.

אולם בזמן הזה שבחסדי ה' יתברך זכינו ליישוב ישראל בארץ ישראל, נראה שתקנת חז"ל חזרה למקומה שאסור לגדל בהמות דקות בארץ ישראל, וכן העלה להלכה בשו"ת יביע אומר חלק ג' (חלק חושן משפט סימן ז) וחלק ד' (חלק חושן משפט סימן ו) ובספר משפטי התורה חלק א' (סימן עה בהערה).

אמנם דעת הרמ"ע מפאנו בתשובותיו (סימן פה) שהאיסור לגדל בהמה דקה בארץ ישראל היינו דווקא בשלוח הרגל, אבל במכניס לה מזונות במקום שמור לא גזרו. ע"ש. 

ובספר ארץ חיים (חושן משפט סימן תט) הביא מהרב בנין יהושע על אבות דרבי נתן (פרק לה) שבדברי הרמ"ע יתורצו כמה סוגיות בש"ס. אך לעומתו בכסא רחמים על אבות דרבי נתן שם ובתשובת עמודי אש בחידושיו על ירושלמי סוף פסחים תמהו על דברי הרמ"ע. ע"ש.

מכל מקום כתב בשו"ת ציץ אליעזר חלק ז' (סימן כד אות ג) וחלק כ' (סימן יג אות ה) שנדמה שכדאי הוא הרמ"ע מפאנו לסמוך עליו בשעת הדחק, כל שיש צורך ונחיצות לגידול הן לצורך הכלל והן לצורך הפרט.

ועוד הוסיף שם, שבכלל נראה שבישובים החדשים שכל עיקר הווסדם ויסוד בסיסם מראש הוא גם על דעת כן שיהא להם מקור לקיום ופרנסה מגידול בהמה דקה, אם כן יש לומר שבאופן כזה מותר הגידול לכל הדעות וגם כשרועים אותם על ידי עצמם, משום שעל דעת כך הגיעו לשם כל המתיישבים ועל דעת כך קבלו שטחי האדמה והשדות שמסביב ומחלו מראש זה לזה על מה שיאכלו או ישחיתו בשטחי שדותיהם [או מה שהסכימו מראש על תשלום שישלמו עבור ההשחתה] במדה שלא תועיל השמירה שלא יאכלו או ישחיתו, וכן כשישנם ישובים סמוכים זה לזה גם כן מוחלים מראש אחד לשני על כך. וכידוע לא מרחיקים לכת במרעיתם מסביבות הישוב או הישובים הסמוכים, ולכן מועיל במה שמוחלים אלו לאלו, ומותר, והמדובר בתלמוד הוא כשכל אחד לבדד ישכון ובאין סידור והסכמה כללית לגידול הבהמה דקה. ע"ש.

בברכה,

הלל מאירס