המקור לכך שאמרו לרבי יהושע בן אלם שמקומו בגן עדן יהיה עם הקצב

שלום רב,

המעשה מובא בספר סדר הדורות (ערך תנאים ואמוראים אות י), וזה לשונו: רבי יהושע בן אלם הגידו לו בחלום, שמח בלבבך שאתה וננס הקצב מושבו ומושבך בגן עדן וחלקו וחלקך שוין כאחד.

כשניעור רבי יהושע חשב בלבו ואמר, אוי לי שמיום שנולדתי הייתי תמיד ביראת קוני ולא עמלתי אלא בתורה, לא הלכתי ד' אמות בלא ציצית ותפילין, והיו לי פ' תלמידים, ועכשיו שקולין מעשי ותורתי עם הקצב.

שלח לתלמידיו, תדעו שלא אכנס לבית המדרש עד שאראה מי הוא זה האיש ומה מעשיו שהוא חבירי בגן עדן.

מיד הלך עם תלמידיו מעיר לעיר ושאל בשם האיש ובשם אביו עד שבא אל עירו. כשנכנס שאל מיד היכן ננס הקצב.

אמרו לו: למה אתה מבקש אותו? אתה חסיד וצדיק, ותשאל על איש כמוהו?! אמר להם: מה מעשיו? אמרו לו: אדוננו, לא תשאל ממנו כלום עד שתראה אותו מיד.

שלחו בשבילו ואמרו לו רבי יהושע בן אלם שואל אותך.

אמר להם ננס, מי אנוכי ומי אבותי בישראל שרבי יהושע שואל אותי.

אמרו לו: עמוד ולך עימנו.

חשב בלבו שכל מה שאמרו לו שקר הוא, ואמר, לא אלך עמכם שאתם משחקים בי.

מיד חזרו לרבי יהושע ואמרו לו, אתה אור ישראל ואור עינינו עטרת ראשנו, איך תשלחנו בשבילו, הלא הוא לא רצה לילך עימנו.

אמר להם: תדעו שלא אשב עד שאראה אותו.

הלך רבי יהושע בעצמו אצל ננס הקצב, ונפל ננס על פני רבי יהושע, ואמר: מה היום מיומים שעטרת ישראל בא לפני עבדו?

אמר לו: דבר יש לי לדבר עמך.

אמר לו: דבר.

אמר לו: מה מעשיך ומה מלאכתך?

אמר לו: אדוני קצב אני, ויש לי אב ואם זקנים ואינם יכולים לעמוד על רגליהם, ובכל יום ויום אני מלבישם ומאכילם ומרחיצם בידי.

מיד עמד רבי יהושע ונשקו על ראשו ואמר לו: בני, אשריך ואשרי גורלך, ומה נעים ואשרי חלקי שזכיתי להיות חברך בגן עדן. 

עד כאן המעשה.

בברכה,

הלל מאירס