תפילה וברכות
האם יש מקור להטות את הגוף ב"וקרא זה אל זה ואמר"?
- ב' תמוז התשע"ה
שאלה
מובא בטור אורח חיים (סימן קכה) עניין נשיאת גופו כלפי מעלה ב"קדוש קדוש", והביא לזה סמך מספר היכלות. ומופיע בשל"ה הקדוש (והובא במשנה ברורה סימן קכה סק"ז) גם לגבי ב"ברוך" ו"ימלוך". האם ישנו מקור למנהג העולם להטות גופו ב'וקרא זה אל זה' כמו בעושה שלום? ואיך נהג הרב עובדיה יוסף זצ"ל? תודה רבה
תשובה
שלום רב,
מנהג העולם כשאומרים "וקרא זה אל זה ואמר" להטות הפנים מעט לצד ימין ואחר כך מעט לצד שמאל. וכך נהג הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ויש מגדולי הרבנים שלא נהגו בזה.
מקורות: ראה מה שכתבו בשו"ת מים חיים חלק ב' (סימן ז, להרב חיים דוד הלוי זצ"ל) ובשו"ת ודרשת וחקרת חלק א' (חלק אורח חיים סימן כב אות א) ובספר דרך ישרה (פרק טו הערה 13) ובספר כרע רבץ (עמודים רמז-רמח) להביא סמך למנהג העולם בזה. ע"ש. ובספר הליכות שבט הלוי (פרק יג הערה ו) כתב, ששמע מאביו הרב יוסף בנימין וואזנר שליט"א ששאל פעם אחת את הגה"ק רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל מה מקור הנהגה זו שלא מצינו מקורו בהלכה, והשיב לו כי על פי קבלה יש לזה מקור איתן.
ובספר מנהגי הראש"ל חלק א' (פרק ו סעיף טו) כתב, שהרב עובדיה יוסף זצ"ל נהג באמירת "וקרא זה אל זה ואמר" להחזיר פניו מעט לצד ימין ואחר כך מעט לצד שמאל. וכ"כ בשו"ת מים חיים הנ"ל ובשו"ת רבבות אפרים חלק ה' (סימן קג אות ב) שיש להקדים צד ימין. ע"ש. וכ"כ הרב מאיר מאזוז שליט"א בהערות והארות על הבן איש חי חלק א' (פרשת תרומה אות ה) והרב יעקב משה הלל שליט"א בקובץ מקבציאל (חוברת כ"ה עמוד רעח).
אולם בשו"ת אז נדברו חלק י"ג (סימן לב אות ג) כתב, שאין אנו נוהגים בזה, ולכן אפילו הנוהגים כן אין להקפיד בזה מאיזה צד להתחיל. ע"ש. וכן בספר הליכות שבט הלוי (שם סעיף ב) כתב שזקינו הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל לא נהג בזה. ובהערה שם כתב, ששמע ממנו שאינו נוהג כן, מפני שלא מצא לזה מקור בהלכה. וכן בספר דרך ישרה (פרק טו סעיף יד) כתב שהרב שריה דבליצקי זצ"ל לא נהג בזה. ולהבחל"ח הרב חיים קניבסקי שליט"א (דעת נוטה חלק א' עמוד שסב) כתב, אצלנו לא נהוג זה, ואיני יודע מי המציא זה.
בברכה,
הלל מאירס
מקורות: ראה מה שכתבו בשו"ת מים חיים חלק ב' (סימן ז, להרב חיים דוד הלוי זצ"ל) ובשו"ת ודרשת וחקרת חלק א' (חלק אורח חיים סימן כב אות א) ובספר דרך ישרה (פרק טו הערה 13) ובספר כרע רבץ (עמודים רמז-רמח) להביא סמך למנהג העולם בזה. ע"ש. ובספר הליכות שבט הלוי (פרק יג הערה ו) כתב, ששמע מאביו הרב יוסף בנימין וואזנר שליט"א ששאל פעם אחת את הגה"ק רבי מאיר אבוחצירא זצוק"ל מה מקור הנהגה זו שלא מצינו מקורו בהלכה, והשיב לו כי על פי קבלה יש לזה מקור איתן.
ובספר מנהגי הראש"ל חלק א' (פרק ו סעיף טו) כתב, שהרב עובדיה יוסף זצ"ל נהג באמירת "וקרא זה אל זה ואמר" להחזיר פניו מעט לצד ימין ואחר כך מעט לצד שמאל. וכ"כ בשו"ת מים חיים הנ"ל ובשו"ת רבבות אפרים חלק ה' (סימן קג אות ב) שיש להקדים צד ימין. ע"ש. וכ"כ הרב מאיר מאזוז שליט"א בהערות והארות על הבן איש חי חלק א' (פרשת תרומה אות ה) והרב יעקב משה הלל שליט"א בקובץ מקבציאל (חוברת כ"ה עמוד רעח).
אולם בשו"ת אז נדברו חלק י"ג (סימן לב אות ג) כתב, שאין אנו נוהגים בזה, ולכן אפילו הנוהגים כן אין להקפיד בזה מאיזה צד להתחיל. ע"ש. וכן בספר הליכות שבט הלוי (שם סעיף ב) כתב שזקינו הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל לא נהג בזה. ובהערה שם כתב, ששמע ממנו שאינו נוהג כן, מפני שלא מצא לזה מקור בהלכה. וכן בספר דרך ישרה (פרק טו סעיף יד) כתב שהרב שריה דבליצקי זצ"ל לא נהג בזה. ולהבחל"ח הרב חיים קניבסקי שליט"א (דעת נוטה חלק א' עמוד שסב) כתב, אצלנו לא נהוג זה, ואיני יודע מי המציא זה.
בברכה,
הלל מאירס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il