מדוע לגויים מותר לאכול חיות לא כשרות

לכבוד השואל, 

שמעתי שמבואר בחת"ם סופר ז"ל, שגם הגוף של יהודים היא שונה משל גויים. 

וזהו על פי הגמרא: "אמר ליה שמואל לחייא בר רב, בר אריא את ואימא לך מילתא מעלייתא דהוה אמר רב אבוך, הכי אמר אבוך, הני ארמאי זוקאני דהוו שתו גילויא ולא מתו, איידי דאכלי שקצים ורמשים חביל גופייהו". (ע"ז לא ב).

וכפי שהבנתי, הכונה בדברי החת"ם סופר, היא לנטיות עדינות בתוך הגוף השונות בין הגוף של איש מישראל לגוף של לגוי.

וכמו שרואים כאן בגמרא, שעל ידי שהגויים אוכלים שקצים ורמשים, מתוך כך יש להם קצת ארס של שרץ בתוכם, אשר פועל בתוך גופם כמו חיסון נגד ארס גלוי של השרצים. אבל אין הכונה שהארס של השרצים שנמצא בתוכם הורג אותם; להיפך, הוא עוד מחסן אותם, ונמצא שהם מסתובבים כל הזמן עם משהו שפועל בגופם ששונה ממה שיש בישראל. 

כמו כן, מה שאסר הקב"ה לאכול בשר בחלב או חזיר, אין זה מפני שאכילת דברים אלו הם לא בריאים במידה שזה יכול להרוג בן אדם; אלא הכונה, שעל ידי אכילת הדברים האסורים לישראל,  יורד לתוך כלי הגוף של האדם סוג של מחסום וגסות עדין ביותר, אשר על ידי הנסות הזו אפשר עדיין לחיות להרבה שנים - אבל לפעמים מרוב אותם קרמים עדינים שיותר גסים, יכול להתפתח מזה מחלות מסוימות. אבל אין זה באופן שיצטרכו הגויים להמנע מכך, מכיוון שתוספת הגסות בעצמה אינה הורגת.

ועיקר הסיבה שנצטוו ישראל על היתה משום חלק הנשמה והרוחני שבהם; דהואיל ונשמת יהודי היא יותר עדינה ויותר מורכבת משל גוי, לכן היא צריכה גוף עוד יותר "דק" ונקי. מה שאין כן אצל גוי, שהנפש שבו היא בעצם יותר גסה, אינו נחשב חסרון כלל אם הגוף שלהם - שהוא סך הכל, "בית קיבול" לנפש שלהם - תהיה במידת מה יותר גסה.

משל למה הדבר דומה, לרוצה לתת מתנה של טבעת יהלום, הרי לרוב ערכה הוא שם אותה בתוך קופסה ניאותה ומקושטת - ואע"פ שגם היה באפשרי לשים אותה בקופסה רגילה, אבל לרוב שויה והערך שלה, כך גם מכינים לה את הכלי;

מה שאין כן בטבעת רגילה, שאפשר לשים אותה בכל קופסה רגילה וגם זה יהיה מתאים בשבילה כמתנה.

ואם יבוא הטוען ויטען, אבל למה אתה  מחלק בין הטבעות, גם לטבעת הרגילה תוציא את ההשקעה ותכין לה קופסה מהודרת ומקושטת - אפשר לעשות כן, אבל הוא ללא צורך הואיל ומספיק לכל צרכי הטבעת הרגילה, קופסא רגילה. 

בברכה, 

רב נחום