זוגיות
חדרה
- ד' תמוז התשע"ה
שאלה
שלום רב , אני נשואה טרייה. שנה! ואני ובעלי ביחד 9 שנים. אני מכירה את משפחתו ואני כמו בת בית אצלו. יש לו אחות אחת ו3 אחים נוספים קנינו בית והכניסה לדירה בעוד שנה וחצי ומכיון שאין לנו אפשרות לצאת לשכירות גם אז אנחנו גרים ביחידת דיור אצל ההורים שלו. ילדתי בן לפני חודש ואני נמצאת בחופשת לידה ולרוב אני בבית וחמתי לא עובדת אז היא כל היום איתי. היא מתערבת לי וקובעת לי. לדוגמא אם הילד ישן אז היא תעיר אותו בניגוד לרצוני כדי לתת לו נשיקה. דוגמא נוספת זה שאני תמיד חייבת לעזור לשטוף ולנקות לה. ואם לא אז חודש עושים לי פרצופים. אם גיסתי אני בכלל לא מסתדרת היא מאוד בודדה ודי מתוסכלת והכל נופל עלינו. תמיד צריך לדבר אלייה יפה ולחייך לה. תמיד לא טוב לה. המצב בכללי גורם לי הרבה ריבים עם בעלי. ואני אחת שהשלום בית זה הדבר הכי חשוב אצלי. אני מבינה אותו כי בכל זאת זה המשפחה שלו ואני אישתו והוא עומד באמצע. אשמח לקבל יעוץ שיעזור לי להחזיק מעמד שנה וחצי עד הכניסה לבית שלנו.
תשובה
שלום וברכה
כפי שאת רואה מגורים בבית הורים אינו מומלץ כל כך. מאחר והדבר נעשה בלית ברירה ואין לכם באמת אפשרות לעזוב, אין לך דבר יותר טוב מההכנעה, לקבל את זה שעוד שנה/שנה וחצי לא תוכלי לחיות כמו שבא לך ותהיי חייבת לקבל כל גחמה של חמותך. אמת שהדבר קשה אבל עדיף שנה לבלוע ולבלוע ולהבין שזה לא נובע מרוע לב אלא כי ככה ברא ה' את רוב בני האדם שיתערבו בחיים של הכלה בלי להתבלבל. את מצידך תקבלי אותה באהבה גדולה ובכבוד מלכים ותקיימי את מאמר חכמים כל מה שבעל הבית אומר לך עושה. השליטה העצמית שלך במשך השנה וחצי תתן לך הרבה הרבה כוח לעמוד במשך כל החיים בניסיונות למיניהם ותזכי בכך לחיי אושר כל ימי חייך.
בהצלחה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il