למה התורה התכוונה

כתוב בתחילת התורה ש: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל, בֵּין מַיִם לָמָיִם. שזה כבר מוכיח שיש בורא כי מי ידע בכלל שיש מים מעל השמיים אבל כתוב: יִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ, שָׁמָיִם. מכן שהרקיע זה השמיים אם העננים וצבע כחול ואז כתוב: וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. הכתוב אומר שהמאורות הגדולים (השמש והירח ) הם נמצאים ברקיע השמיים .. 1)למה כתוב פעמיים ברקיע שזה שמיים ואחר כך שמיים שוב? 2)היום אנכנו יודעים שיש חלל וכמו שגם התורה אומרת: "המים אשר מעל לרקיע" אז למה הבורא כותב שהשמש והירח שהם המאורות נמצאים ברקיע שזה שמיים שאנכנו יודעים שהשמש במרחק של 150 מיליון ק"מ מהרקיע והירח גם כן רחוק הם לא נמצאים ברקיע אלה רחוק ממנו בחלל "יותר נכון לרשום" (כדי להבין התורה מושלמת) :וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת מעל הרקיע , לְהָאִיר עַל-הָאָרֶץ; וַיְהִי-כֵן. ? זה בין השאלות הראשונות אם לא הראשונה שעלתה לי בראש מהיום שחזרתי בתשובה כי לא העמקתי בקריאה עכשיו אני מתכוון לקרוא מההתחלה ולגמור את התורה שניתנה לי במעמד הר סיני על ידי מי שברא את העולם כולו 3)שאלה נפרדת: הרמב"ן כותב שתכלית האדם בעולם לדעת שה' ברא אותו ולהודות לו . השאלה שלי היא אם בית הלל ובית שמאי הגיעו למסכנה שטוב לאדם שלא ניברא יותר משניברא למה אני צריך להודות לו שהוא ברא אותי זה שהוא הבורא אני יודע אבל אין לי רצון להודות לו כי אם הייתה אומר לי שתיברא או לו אני חושב שהייתי אומר לא רוצה להיברא זה אדיף?