אהבה מהי על פי היהדות?

לכבוד השואל, 

סליחה על האיחור בתשובה. 

אהבה אמיתית על פי תורה, היא אהבה של התחייבות ונתינה לזולת: לדאוג לצורך של הזולת אפילו כשלא מקבלים משהו מהם. ואהבה אמיתית כזו מתגלה אם אכן קשר מסויים היא יכולה להימשיך כקשר של קביעות - ולא רק כעלה שפורח ומיד נובל. 

כאשר מתעורר קשר בין גבר לאשה משום קירוב מקום ודיבורים ביחד, כגון במקום עבודה, באופן כללי אין זה אלא משיכה טבעית שנותן סיפוק לצרכים של כל אחד רק לתקופה קצרה. כל אחד מעונין רק לקבל לצרכו, ואינו באמת מעונין בשביל הנתינה לזולת. ואהבה כזו היא איננה על פי תורה.

לכן הרוצה לעשות על פי תורה , ולמנוע את עצמו מתהליך שבירת הקשר שמגיע תקופה קצרה אח"כ כשמתחיל הקשר לנבול -  הכרוך בפגיעות, שבירת לב, כעס, מריבות, ציעור, ועוד חויות מאכזבים וכאובים, אז יזהר מקודם שנכנס להתייחסות של קירוב גשמי, שיבחין באשיות שמולו אם זה באמת מה שמתאים לאשיות שלו לטווח הארוך, ויסדר מקודם את הקשר באופן שיוכל לעמוד בקביעות לאורך ימים.

גם כדי למנוע קישורים כאלו המתעוררים מתוך קירוב מקום בלי שום התחשבות עם התאמת האישיות, התורה אסרה את הייחוד של כל גבר עם אשה שאינה אשתו או קרובת בשרו. 

לכן במקום העבודה שמצוי מצב של ייחוד כזה, שהרבה פעמים יכול להזדמן מצב של ייחוד עם הפקידה, יש ליזהר שלא להימצא במצב כזה (ע"י שמשאירים תמיד את הדלת פתוחה באופן שמישהו מבחוץ יכול להכנס בכל רגע אם ירצה) ואז לא באים לידי קריבות כאלו שאפשר להתחרט מהם אח"כ .

בברכה, 

רב נחום