פידון הבן

לכבוד השואלת,

אחרי ההתייעצות, נראה שאת יכולה לעשות העצה הבאה:

א. לבקש מהבן שאפילו שהוא אינו רוצה לעשות פדיון הבן עצמו, שהואיל וזה חשוב בשבילך, שלפחות הוא יסכים לעשות אותך "שליח" כדי לקיים את המצוה בשבילו.

ב. תתאימי זמן אצל כהן שיודע האיך לעשות את הפדיון ושיש לו מטבעות המיוחדות לפדיון (מצויים מטבעות כאלו אצל הרבה מן הכהנים שמקבלים את הכסף של פדיון הבן), ותעשי את השלבים הבאים כסדר:

1. תקני (מכספך) מן הכהן את החמישה שקל כסף שנוהגים להשתמש בהם לפדיון ; אחרי שתשלמי, תקחי אותם מן הכהן כך שכל חמשת השקלים יהיו בידך.

2. אח"כ תגידי לכהן שאת עדיין לא רוצה לעשות את הפדיון; את רוצה רק שכאשר את תתני לו עכשיו את חמשת השקלים שהוא "יזכה בהם לזכות הבן שלך" ועל ידי קבלת הכהן את המטבעות [בפעם הזאת הראשונה] יכנסו המטבעות ל"רשות" הממוני של בנך (שזה אפשר לעשות מדין "זכין לאדם שלא בפניו"). ותתני את כל חמשת המטבעות שבידך לכהן.

3. אח"כ תבקשי מהכהן, שהוא יחזור ויתן לך עכשיו את אותם המטבעות, אשר כעת הם ברשות הממוני של בנך, שיתן אותם לך - כי את גם שליח בשביל בנך לקיים מצוות הפדיון. ותקחי ממנו עתה שוב את כל חמשת השקלים שיהיו בידך.

4. אח"כ תגידי לכהן שאת באה בשליחות בנך לקיים מצוות פדיון הבן בשביל בנו בכורו הנולד לו, ולשם כך את גם משתמשת בכסף ששייך לבנך. הכהן יאמר את הנוסח הראוי לפדיון (אין צורך כלל שהתינוק יהא בנוכח), וכשיגיע לזמן שאת צריכה לתת לו את המטבעות, תברכי את הברכה ותתני לו את המטבעות בשליחות של בנך - ובזה קיימת מצות פדיון הבן על נכדתך.

בברכה ובמזל טוב,

צוות הידברות