זיויג

 לכבוד השואלת, 

כפי הבנתי, יש לכל אדם להיזהר מאד ולמצוא זיווג דוקא לפי מדריגתו. כי ישנם כל כך הרבה נסיונות המתעוררות אחרי הנישואין, שיש צורך חיוני מיוחד של תקשורת והבנה מלאה הדדית בין בני הזוג; ולא רק שאחד "מקריב"
 בשביל השני. 

הגמרא אפילו אומרת כשהיא נותנת עצה למציאת הזיווג: "נחות דרגא נסית איתתא" - שאדם אפילו ירד דרגא [במה שהוא מחפש] כאשר הוא מחפש את זיווגו. לכן אחשוב שלפחות תחפשי את אותה הדרגא ולא יותר מדאי גבוה.

לכן אם יעצו לך שידוך "שהוא בערך ברמה שלך" זהו טוב; ומה שהוא אינו לומד כל היום, יש לוודא שהוא לפחות קובע עיתים לתורה, כלומר, שהוא לומד קצת בכל בוקר וקצת בכל ערב - כי זהו המחוייב על פי ההלכה. 

ומעיקרי הדברים שצריכים לברר בבן זוג פוטנציאלי הוא: מישהוא שאת מרגישה שהוא באמת מבין אותך, ויש משיכה, ויש לו את המעלות הטבעיות שאת מחפשת. כמו כן היה מזהיר האדמו"ר מבעלזא זי"ע שכל אחד ואחת יחפש בבן זוג יראת שמים, מידות טובות, ובריאות הגוף והנפש.

ואם את מוצאת את כל הדברים אלו בהצעה מסויימת בעזרת השם, יש לשקול שאולי הוא באמת זיווגך האמיתי. ואם הוא רק לומד כעת לפי ההלכה המינימלית, אפשר לשאול אותו בפגישות אם יתכן וכעבור השנים ואת גם מוכנת לסייע לו מצד הפרנסה, אם אולי הוא יוכל להוסיף בזמן לימודו הקבוע שבכל יום. 

ולגבי מחשבתך "לקבל על עצמך" אברך שלומד יום שלם, אין זה נדר שצריך התרה על פי הלכה, מפני שאמרת בשעתו שיהא בלי נדר, ומלבד זה רק חשבת את זה לעצמך ואפילו לא ביטאת את זה בפה. ולכאורה מה שהתכוונת אליה בשעת הנדר היה לומר להשם, שאם יצליח אותך בלימודים, שאת רוצה "לתת לו יתברך משהו בחזרה" ולהתעלות דרגא ברוחניותך - שזה תוכלי לעשות גם עכשיו, ע"י שתחפשי בחור שיש לו יראת שמים באמת, ולאו דוקא מי שלומד כל היום.

וכוונותייך רצויות בעשיית אותו נדר; אבל רצונו יתברך לגבי שידוכין שכל אחד יפעול לפי מציאותו האמיתי ולא יקפוץ יותר מדאי למעלה ממדריגתו עד שיחנק את עצמו מן האפשרות לגדול לפי הקצב אשר לוקח לו  זמן באופן טבעי. 

בברכה לסייעתא דשמיא ולבהירות בנושא, 

רב נחום