למה קורים דברים רעים

לכבוד השואלת, 

דרגת אמונתך היא משובחת; אך חסר לך יסוד בהשקפה שמביא אותך למצב כזו. 

היסוד בהשקפה המקובל אצלינו, היא: שאין הקב"ה מביא על האדם משהו אלא אם כן הוא במידה כנגד למידה למעשיו של אותו אדם עצמו (משנה סוטה, ח:). 

ואם כן, נכון הדבר שיש להאמין שהקב"ה הוא זה ששולח את כל ההשגחה, אבל מה שהוא שולח אליך זהו רק במידה כנגד מידה למה שהאדם עצמו כבר עשה; וכל כוונת ההשגחה אינה אלא לעורר את את האדם לראות מה שהוא בעצמו עשה. 

ולכן אומרת הגמרא, שאם משהו לא טוב קורה, שיש לאדם להסתכל על עצמו, ולחפש בתוך עצמו: מה יכול להיות שהוא עשה, שכל כך נוטה מן האיזון כמו הדבר הלא טוב הזה?" (ברכות ה.).

ועל ידי שמסתכל אדם בעצמו ועושה תשובה על טעותיו, מקובל אצלינו, שאז הקב"ה מעביר את אותה צרה מן הבן אדם [כי כל הסיבה שהגיעה הצרה, היתה רק כדי שיכיר האדם בטעותו כדי שיוכל לתקנה; ומכיוון שתקנה, שוב אין שום צורך יותר בצרה]. 

לכן יש להתרגל לשנות את המבט כלפי עצמו, ולא לראות את זה כפי מה שהקב"ה עשה לו "בלי שום טעם", אלא שזה הכל "מסרים שהקב"ה שולח אלי, כדי שאוכל לעמוד בקו האיזון ולהיות שמור וקרוב אליו עוד יותר, ולקבל ממנו את כל הטוב שיש לו לתת לי".

בברכה, 

רב נחום