למה מודים על יציאת מצרים?

שלום וברכה

הדברים מבוארים היטיב בדברי המקובלים שעם ישראל לא ירדו למצרים עם יעקב אבינו אלא שבעצם כל נשמות ישראל היו שבויים בקליפת מצרים מכוח חטאו של אדם הראשון והקב"ה שלח את יעקב אבינו ושבעים יוצאי חלציו להוציא אותנו משם ועל כן בוודאי עלינו להודות לבורא שגמל לנו טוב והוציא אותנו מהקליפות שאנחנו נפלנו לשם מכוח החטא.

ואעתיק את תמצית דברי האור החיים הקדוש בראשית מו' ג'  

אקדים אמרי קדוש הוא הרשב"י (ליקוטי תורה מקץ) ואנשי סודו, שאמרו כי טעם הגליות הוא לברר חלקי הקדושה המפוזרים בענפי הקליפה, וכי במצרים להיותה מלאה גלולים ושם תוקף הטומאה, שם היא שביית חלקי הקדושה הרבים והעצומים, כי לערך גודל הטומאה, יהיה בקרבה חלקי הקדושה, וזה היה מיום שחטא אדם הראשון שלטה שפחה רעה בניצוצי הקדושה

והוסיפו לומר ז"ל (שם וישב) כי עם היוצא מארץ מצרים העומד על הר סיני הוא העם שהיה שבוי בתוך קליפת מצרים ואליו אמר משה נביא ה' ומי גוי גדול וגו' (דברים ד ח):

וזה הטעם שמסכים ה' על ישיבת יעקב במצרים הוא לסיבת גוי גדול אשר הוא אבוד שם בקליפת מצרים, וצריך הוא להוציאו משם, וזולת ירידת יעקב אין תקוה לזה כי בעוצם קדושתו ישאב כל ענפי הקדושה אשר שם, מה שאין זולתו יכול עשוהו:

ולזה תמצא שאמרו ז"ל שלא מת יעקב אבינו עד שראה ס' רבוא יוצאי חלציו ואותם ס' רבוא נתענו שם אחר כך, ונצרפו בכור הברזל (מ"א ח נא) בעוני מצרים ויצאו מזוקקים,

ועוד כתבו בספרי המקובלים   בסוד אותם נשמות וז"ל השם משמואל

ונראה דהנה ידוע שישראל במצרים היו נשמות גבוהות מאד אשר ירדו למטה בקליפות באותן ק"ל שנה של אדה"ר ונתגלגלו בדור המבול ובדור הפלגה אך שם הוסיפו לחטוא ונתמרקו בגלות מצרים כמבואר בכתבי האריז"ל עכ"ל.

ובזה ביארו המקובלים את הסיבה שהטביעו את ילדי ישראל במצרים ביאור והיא היה לתיקון חטא דור המבול וכן הכניסו אותם לבנין לתיקון חטא דור הפלגה ולאחר מכן זכו להיתקן לגמרי.

בהצלחה,

בנימין שמואלי