על מה אומרים ברכת הגומל?

שלום וברכה

קיצור שולחן ערוך סימן סא סעיף א ארבעה צריכים להודות, יורדי הים כשיגיעו למחוז חפצם, וכן הולכי מדבריות או בשאר דרך שמוחזק שיש בו סכנה כשיגיעו למחוז חפצם. ובכלל זה גם מי שהיה בסכנה אחרת וניצל הימנה, כגון שנפל עליו כותל או נגחו שור או שבאו עליו לסטים בדרך ושודדי לילה וניצול מהם וכדומה, ומי שהיה חולה שיש בו סכנה כגן מכה של חלל, או שהיה מוטל במטה שלשת ימים מחמת החולי ונתרפא והולך על בריו, ומי שהיה חבוש בבית האסורים אפילו רק על עסקי ממון ויצא, וסימנך וכל החיי"ם יודוך סלה, חולה, יסורים, ים, מדבר.

מה מברך, ברוך אתה ה` אלהינו מלך העולם הגומל לחייבים טובות שגמלני כל טוב, והשומעים אומרים מי שגמלך טוב הוא יגמלך כל טוב סלה. סעיף ב צריך לברך ברכה זאת בפני עשרה חוץ ממנו, ושנים מהם יהיו תלמידי חכמים שעוסקים בהלכות, שנאמר וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו, ואם אינם נמצאים לו תלמידי חכמים אינו מעכב. ונוהגין לברך כשעולה לתורה לאחר שבירך ברכה אחרונה.

ולכתחלה אין לאחרה יותר משלשה ימים, ולכן אם ניצל ביום ב` יברך מיד בלא ספר תורה ולא ימתין עד יום ה`, וכן אם היה אבל שאינו רשאי לעלות לתורה לא ימתין אלא יברך מיד, אך יברך מעומד בפני עשרה, ובדיעבד אם איחר יותר משלשה ימים יכול לברך גם אחר כך. סעיף ג מי שנעשה לו נס, יש לו להפריש לצדקה ממון כפי השגת ידו, ויחלק ללומדי תורה ויאמר: הריני נותן מעות אלו לצדקה, ויהי רצון שיהא נחשב כאלו הקרבתי תודה (ועיין סדר אמירת קרבן תודה בספר חיי אדם סוף חלק ראשון), וטוב וראוי לו לתקן איזה צרכי רבים בעיר, ובכל שנה ביום הזה יתבודד להודות לה` יתברך שמו ולספר את הנס.

[אלו ארבעה לאו דווקא, דהוא הדין למי שנעשה לו נס, כגון שנפל עליו כותל, או ניצול מדריסת שור ונגיחותיו, או שעמד עליו בעיר אריה לטורפו, או אם גנבים באו לו אם שודדי לילה וניצול מהם וכל כיוצא בזה, כולם צריכים לברך הגומל. וי"א שאין מברכין הגומל אלא הני ארבעה דוקא, וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות]. אשמח לקבל תגובות והערות על איכות השידורים בערוץ החדש, מה בדעתך יש לתקן ולהוסיף וכו`. תודה רבה - מנשה ישראל