האם זה נכון שיש הלכות גם בשירותים ובמקלחת

שלום וברכה

קיצור שולחן ערוך סימן ד

סעיף א ירגיל את עצמו לפנות ערב ובוקר, שהוא זריזות ונקיות, אם אינו יכול לפנות, ילך ד` אמות, וישב ויעמוד עד שיפנה, או יסיח דעתו מדברים אחרים. המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו ואם משהה מלהטיל מים בעת צרכו, עובר גם משום לא יהיה בך עקר.

סעיף ב יהא צנוע בבית הכסא, לא יגלה את עצמו עד שישב, וגם אז יצמצם שלא לגלות רק מה שמוכרח לו לגלות, שלא לטנף את בגדיו, ויזהר בזה גם בלילה כמו ביום, אם נפנה במקום מגולה שאין שם מחיצות, יכוין שיהא פניו לדרום, ואחוריו לצפון, או איפכא, אבל בין מזרח למערב אסור, ואם יש מחיצה יכול לפנות בכל ענין אם אחוריו לצד המחיצה.

ולהשתין מותר בכל ענין. לא יפנה בפני שום אדם, ואפילו בפני עכו"ם אסור, אבל להשתין מותר, אפילו ביום בפני רבים, אם צריך לכך, משום דאיכא סכנה אם יעצור את עצמו, ומכל מקום יש לו להסתלק לצדדין.

סעיף ג לא יפנה בעמידה, ולא יאנס לדחוק עצמו יותר מדאי, שלא ינתק שיני הכרכשתא ולא ימהר לצאת מבית הכסא, עד אשר ברור לו שאינו צריך עוד,

סעיף ד בבית הכסא אסור להרהר בדברי תורה, לכן בהיותו שמה, טוב שיהרהר בעסקיו ובחשבנותיו, שלא יבא לידי הרהור תורה או הרהור עבירה חס ושלום.

ובשבת שאין להרהר בעסקיו, יהרהר בדברים נפלאים שראה ושמע וכדומה.

סעיף ה יזהר לקנח את עצמו יפה, כי אם יש לו אפילו משהו צואה בפי הטבעת, אסור לו לומר שום דבר שבקדושה. לא יקנח ביד ימין מפני שקושר בה התפילין, ואיטר יד, יקנח בשמאל דידיה, שהיא ימין של כל אדם.

סעיף ו בכל פעם שנפנה או שמטיל מים, ואפילו רק טפה אחת, ירחוץ ידיו במים ויברך ברכת אשר יצר.

אם הטיל מים או נפנה, ושכח מלברך אשר יצר, ואחר כך שוב הטיל מים או נפנה, ונזכר שבראשונה לא בירך, אינו צריך לברך רק פעם אחת. ומי ששותה סם המשלשל ויודע

כתבו הספרים שלא לבדוק את הצל בליל הושענא רבה מצווה גדולה יש לך שאת מנצלת את זמן ההליכה לשמיעת שיעורים, וכן נהגו הרבה מגדולי ישראל, ואין כל סיבה להימנע מכך, להיפך את לוקחת זמן יקר ומנצלת לדברי קדושים אשרייך!!!

פורים שמח - בנימין