גרביים**

לכבוד השואלת,

סליחה על האיחור בתשובה. 

בחוץ:

כפי שהבנתי, כך ברא הקב"ה את יצר הגבר, שכאשר רואה מקום מגולה בגוף האשה שבדרך כלל מכוסה , אפילו ביד או בירך, זה יכול בקלות להסיח את דעתו להרהורים. ויש איסור גמור לאשה לגרום הרהורים לגבר (עי' הנביא ישעיהו, פרק ג פסוק טו). 

הגדרת המקום ש"בדרך כלל מכוסה " לכל הדעות על פי ההלכה, היינו עד אחרי הברך והמרפק.

למטה מהברך ועד העקב הוא מחלוקת הפוסקים; ולדעת החזון איש ז"ל זה נחשב למקום מכוסה. ולכן לשיטה זו יש חיוב על פי ההלכה כשאשה יוצאת ללבוש גרביים ולכסות גם את החלק התחתון של הרגל. 

למעשה, מי שגרה במקום שכן מנהג אנשי המקום כמו החזון איש, ומחשיבים יושבי המקום את החלק שלמטה מהברך כמקום מכוסה, תהיה בזה איסור על פי הלכה לאשה ללכת באותו מקום בלי גרביים - ולא רק מחומרה. 

ומי שגרה במקום שמנהג אנשי המקום שאישה אינה מכסה את החלק שלמטה מהברך כשיוצאה בחוץ, והם גם אינם פוסקים בזה כשיטת החזון איש, לא תהיה בזה איסור מעיקר הדין ללכת בלי גרביים, ודוקא באותו מקום שכולם פוסקים ככה. ועכ"פ עדיין תצטרך האשה שגרה אפילו במקום כזה, לכסות  את כל מה שבכלל הירך מן הרגל העליון ועד למטה מן הברך - על פי ההלכה ולא רק לחומרה. 

בבית:

מותר חוץ מבשעה שעושים ברכות, שאם המקום שברגל שעושים ברכה היא  בדרך כלל מכוסה אסור לעשות ברכה כנגדו (או להתפלל מולו).

אינו מקובל לעשות משום האוירה של צניעות שראוי להשרות בבית; וכידוע ממעשה דקימחית שהחמירה על דבר המותר (משנה ברורה סי' עה ס"ק יד), ובזכות זה זכתה לבנים שחושקים לעבודת השם.

בברכה, 

רב נחום