סתירות!!!!!!!!!

שלום וברכה

אני קורא ולא מאמין שכל כך מזלזלים המורים באינטלגנציה של תלמידיהם, כאן ועכשיו במדינת ישראל.

ספר דברי הימים נכתב בתקופת העליה השניה על ידי עזרא הסופר כמבואר בתלמוד (בבא בתרא טו א), וברור [גם לדעת אלו שמאמינים רק במה שהם רוצים] שכבר היה הספר בידי העם בתקופת הבית השני, שבספר זה היו קוראים לפני הכהן הגדול בליל יום הכיפורים כמסופר במשנה (יומא א ו). כך שכתיבת ספר דברי הימים לא היה אלא מאה וחמישים שנה + -, אחרי מות מנשה בן חזקיה מלך יהודה.

אני לא משוה חס ושלום, אבל רק להבין את האבסורד שאותה רוצים להעניק לבני ובנות ישראל על בסיס של מדע צרוף, תארי לעצמך שמישהו ימציא בעוד חמישים שנה שמר תיאודור הרצל חזר בתשובה שלימה והפך לאדם חרדי, "והחזיק בתשובה שלו שלשים ושלש שנים" עד שמת כבעל תשובה. אין צורך להגיד שלא יתכן בשום פנים בעולם להמציא עלילה כזאת, וכמובן שאגדה כזאת לא תתקבל כאמינה, במילה המעטה. סופר כזה יזוהה כלא שפוי בעליל, וזהו.

מנשה מלך יהודה שעליו כתובים בין השאר פסוקים אלו (מלכים ב כא) וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה, לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה`: וְיֶתֶר דִּבְרֵי מְנַשֶּׁה וְכָל אֲשֶׁר עָשָׂה וְחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה: להמציא על איש כזה שאחרי עשרים ושניים שנה של רשעות ועריצות ועבודה זרה ושפיכות דמים הפך לבעל תשובה גמור, שהחזיק בתשובתו שלושים ושלש שנים, אילו לא היה דבר זה אמת ידועה אצל כל בני העם, בוודאי שלא היה יתכן להטמיע אגדה כזאת במסווה אמיתי.

עזרא הסופר פעל בקרב יהודים שאבותיהם עדיין הכירו את מנשה באחרית ימיו, ולהם לא יכלו לספר סיפורי מעשיות על מה שקרה למנשה באחרית ימיו, לא מדובר כאן על תשובה של רגעים לפני המוות, אלא על תשובה שהחזיקה 33 שנים!!!.

גם השטויות ההזויות בחילוקי ההשקפה בין כותבי הספרים, שקרי ומעוות. מחברי שני הספרים, מלכים ודברי הימים, הם שניהם בני אסכולה אחת, כפי המתבאר בתלמוד (בבא בתרא טו ע"א) ירמיהו הנביא חיבר ספר מלכים, ואילו עזרא הסופר שקיבל כל תורתו מפי ברוך בן נריה תלמידו של ירמיהו, חיבר ספר דברי הימים (מגילה טז ע"ב). חז"ל אף מצאו רמז לתשובת מנשה בספר מלכים עצמו במה שכתוב (מלכים ב כא): "וַיַּעַשׂ אֲשֵׁרָה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל", שכשם שאחאב הרשיע מניין שנות מלכות עשרים ושניים שנה, כך גם מנשה הרשיע עשרים ושניים שנה ממניין שנות מלכותו, ונשארו שלשים ושלשה שנים בתשובה.

הטעם שלא נכתבה תשובתו של מנשה באופן ברור בספר מלכים מוסבר בכך שספר מלכים נכתב לתאר את מצב הענינים שהביא תחילה את גלות עשרת השבטים, ואחר כך את החורבן הכללי בימי צדקיהו, ככתוב בתורה השמרו לכם פן יפתה לבבכם וגו`, ולפי שבתקופת מנשה הגיעו החטאים בארץ יהודה לשיא שעקב כך נגזירה הגזירה סופית ככתוב בפרק כג, ותשובתו של מנשה לא הועילה לביטול הגזירה, מכיון שתשובתו היתה פרטית ולא הקיפה את שכבות העם, לכן לא נכתבה חזרתו בתשובה מכיון שאין בכך משום לשנות את השתלשלות הענינים. וברור שספרים אלו נכתוב בנבואה ורוח הקודש, ורוח הקודש היא שהורתה לסופרי הספרים מה לכתוב ומה להשמיט, ואין כאן כתיבה ספרותית מסופרים מחוננים גרידא, וברוח זה יש לגשת ללימוד ספרי הקודש.

לידיעת המורה הנכבדה, גם לסיפור גלותו של מנשה על ידי מלך אשור לבבל, ושיבתו אחר כך לכס מלכותו בירושלים, לא נמצא סימוכין בספר מלכים, ועם כל זה מצא המחקר ההיסטורי החדיש תימוכין למעשה זה ממקורות חיצוניים, בתעודות אשוריות.

איני יודע אם תצליחי להשפיע על המורה, אבל זה די להרגיע את מי שרוצה באמת, ואינו רוצה להיגרר לקבוצת מבקרי המקרא שהחלה לפני כ200 שנה על ידי הגרמנים צאצאי עמלק המקנאים באמת האלוקית ונלחמים בה, הם המה אבות הנאצים מבית מדרשו של ולהויזן ותלמידיו המשוקצים, ש"הקדישו" חייהם לפילפולים מורכבים, שהמה עצמם לא מבינים, לנסות לתת איזה הסבר כלשהו, שאולי התורה לא עברה במסורת מדוקדקת מסיני, ואולי הוסיפו וגרעו דברים במשך הדורות.

מה שאנו יכולים לעשות זה רק להתפלל שבמהרה בימינו יכלה כל השקר וידעו כולם כי תורתינו אמת לאמיתה, אני מתפלל על כך תפילה זו מתוך תפילת ראש השנה: וּבְכֵן תֵּן פַּחְדְּךָ ה´ אֱלֹהֵינוּ, עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל הַבְּרוּאִים. וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ ה´ אֱלֹהֵינוּ, שֶׁהַשָּׁלְטָן לְפָנֶיךָ, עוֹז בְּיָדְךָ, וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ.

וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ: וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד יְדֹוָד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ, וְשָׂשׂוֹן לְעִירֶךָ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדֶּךָ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ: וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעוֹלָתָה תִּקְפָּץ פִּיהָ, וְכָל הָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ: וְיֶאֱתָיוּ כֹל לְעָבְדֶךָ. וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבוֹדֶךָ. וְיַגִּידוּ בָאִיִּים צִדְקֶךָ. וְיִדְרְשׁוּךָ עַמִּים לֹא יְדָעוּךָ. וִיהַלְלוּךָ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל יְדֹוָד. וְיִזְנְחוּ אֶת עֲצַבֵּיהֶם. וְיַחְפְּרוּ עִם פְּסִילֵיהֶם. וְיַטּוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעָבְדֶךָ. וְיִירָאוּךָ עִם שֶׁמֶשׁ מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ.

 וְיַכִּירוּ כֹּחַ מַלְכוּתֶךָ. וִילַמְּדוּ תוֹעִים בִּינָה. וִימַלְלוּ אֶת גְּבוּרָתֶךָ. וִינַשְּׂאוּךָ מִתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ. וִיסַלְּדוּ בְחִילָה פָּנֶיךָ. וִיעַטְּרוּךָ נֵזֶר תִּפְאָרָה. וְיִפְצְחוּ הָרִים רִנָּה. וְיִצְהֲלוּ אִיִּים בְּמָלְכֶךָ. וִיקַבְּלוּ עֹל מַלְכוּתְךָ עֲלֵיהֶם. וִירוֹמְמוּךָ בִּקְהַל עָם. וְיִשְׁמְעוּ קרובים ורְחוֹקִים וְיָבוֹאוּ. וְיִתְּנוּ לְךָ כֶּתֶר מְלוּכָה:

בהצלחה - מנשה ישראל