אי דיוק בלוח אלוקי העברים

שלום וברכה

לא עיינתי בקישור שצירפת, אבל אנסה ליישב את הבעיה מהכיוון שאני מכיר אותה, ברשותך. חשבון הלוח, שתוקן על ידי הנשיא הלל השני בשנת ארבעת אלפים קי"ט ליצירה, יוסד על העיקרון [שמסר האמורא `רב אדא`] ששנת חמה היא בת 365 ימים, 55 דקות, ו25 שניות [25/57], תשע עשרה שנים כאלה, שווים בדיוק ל235 חודשי לבנה [של 29 יום, 12 שעות, ו-44 דקות, ו25 שניות [25/57], כך שכל 19 שנה של הלוח שלנו, שיש בהם 235 חודשי לבנה [כתוצאה מהעיבורים וכו`] שוות ל19 שנות חמה, ובכך מקיימים את מצוות התורה להשוות את החודשים, ואת המועדים התלויים בהם, לפי תקופות שנת החמה.

[יש חשבון נוסף מהאמורא `שמואל`, לפיו שנת חמה הינה בת 365 יום ושש שעות, אולם חשבון הלוח אינו מיוסד על חישוב זה, וכפי שביארו הראשונים ששמואל ידע גם ידע שהחשבון המדויק היא כנ"ל, אולם הוא סבר שיש לעגל ולציין מספרים פשוטים יותר, מפני שלפשוטי עם קשה לחשב שברים ושברי שברים, ואכן לעניין תפילת `ותן טל ומטר` בחו"ל נוהגים לחשב על פי החשבון של שמואל הפשוט יותר, מכיון שהוא דבר המסור לציבור, משא"כ לוח השנה שאנו משתמשים בה כבר יותר מאלף ושש מאות שנה יוסד מגדולי ישראל, ולכן חושב לפי החשבון המדויק].

הבעיה היא, שלפי חישובי המדענים בזמננו, שנת החמה היא בת 365 יום, 5 שעות, 48 דקות, ו-46 שניות, דהיינו כ-6 ו-2/3 דקות פחות משנת החמה על פי חישובי `רב אדא`. ואם כן בכל 216 שנה נוסף יום אחד לשנת `רב אדא` ביחס לשנת המדענים, וב1900 שנה יש כבר הפרש של כמעט תשעה ימים, כך שמאז יוסד הלוח בידי הנשיא הלל השני לפני כ1649 שנה הצטבר הפרש של יותר משבעה ימים, ואם כן, חג הפסח יוצא ביחס לתקופת השנה האסטרונומית יותר מ7 יום אחרי הזמן בו היה יוצא כשתקנו את הלוח, ובהתאם לחישובי הלוח הרי שבעוד כמה אלפי שנים יחול פסח באמצע הקיץ בשנת החמה האסטרונומית המדויקת.

אכן בעיה קשה, אבל הפיתרון קל מאוד, הרי ידוע כי `לוח השנה` הנוהג כיום איננו אלא `ברירת מחדל`, מכיוון שראה הלל הנשיא שהגלות מתרחבת ומתפשטת, ולא יהיה אפשרי יותר להוציא לפועל ולקיים את האופן המועדף לסידור החודשים והשנים, הלא הוא מוסד `קידוש החודש` שהיה מנוהל עד אז בידי גדולי האומה, ושם היו מחליטים על כל חודש בפני עצמו אם לעבר או לחסר, ולכן אז לא הייתה קיימת הבעיה הנ"ל, לפי שלא היה שום מחזוריות של 19 שנים, ואם היו מחשבים כי הפסח נסוג קצת מהאביב היו מחסרים לצורך כך חודשים שהיו אמורים להיות מלאים, בכוח שניתן לבית הדין לחרוג קצת מראיית הלבנה כמבואר במסכת ראש השנה, שניתן לבית הדין הכוח להתעלם מראיית העדים.

כך מבאר החתם סופר [בספרו עט סופר], שבעיית ההבדל הנוצר בין חישוב השנה לפי `רב אדא` לבין חישוב המדענים את השנה האסטרונומית היא היא `סוד העיבור` המדובר רבות בסוגיות הש"ס [ראש השנה כ ב] וסביב זה התנהלו הדיונים בבית הדין הסגור אם לקבל את דברי העדים על ראיית הלבנה ולחסר את החודש, או שמא להתעלם מדבריהם ולמלאות את החודש בכדי לכסות את הסטייה בין השנה של רב אדא לבין השנה האסטרונומית.

אכן סוד זה לא היה ידוע אלא ליחידי סגולה שבאו בסוד הקידוש והעיבור, ולא נמסר לרוב העם שאינם מתמצאים בחישובים קשים ומורכבים הנחוצים לקידוש החודש, לעיבור השנה, ולהתאמת שנות החמה לשנות הלבנה. כל הבעיה נוצרה רק כתוצאה מחשבון הלוח, שבעצם זוהי מתנה נפלאה לעם היהודי שישתוו במועדיהם על כל פני הגלובוס, אולם על כורחנו נכלל בזה גם אי דיוק מסוים. אבל כשמקדשים על פי הראיה וכל חודש וכל שנה נקבע לבדו, אין שום צורך למגבלות של לוח מחזורי, ואז אפשר לקבוע החודש על פי חישובים מדויקים מאוד כפי התנאים המסורים בידי בית הדין.

כל זמן שבית דין קבעו מתי יחול ראש חודש, נשמר סוד זה על ידי יחידי סגולה, אבל לאחר שגלו ישראל מארצם לארבע כנפות תבל, היה צורך לתקן לוח שקל להבינו, ושעקרונותיו מובנים גם לשאר האנשים, אף אם לוח כזה פחות מדויק, סברו החכמים בדורו של הלל הנשיא השני שהפשיטות עדיפה על הדיוק. החתם סופר מסביר שם, כי חכמים נהגו כך על פי הכוח שבידם לענין קידוש החודש, וכפי שמבואר בגמ` () לפרש את הכתוב (ויקרא כג ד): "אלה מועדי ה` אשר תקראו אֹתָם במועדם", אל תקרא `אֹתָם`, אלא `אַתֶּם` כפי שהמילה נכתבת, והגמ` ממשיכה בפירושה: "אלה מועדי ה` אשר תקראו אַתֶּם", "אַתֶּם" - אֲפִילּוּ שׁוֹגְגִים, "אַתֶּם" - אֲפִילּוּ מְזִידִים, "אַתֶּם" - אֲפִילּוּ מֻטְעִים. ואם כן יש לבית דין הכח ל`הזיד` ולא לדייק בתקנת הלוח אם נראה להם שהדבר נחוץ. כי את הכוח לקבוע לוח שנה, לקדש ראשי חודשים, ולהעמיד זמני חגים, מסרה התורה לחכמים שהם ישתמשו בו כהבנתם כדי להבטיח וכדי להנציח את עבודת ה` על ידי כלל ישראל.

ומכיוון שהלוח אינו אלא עניין זמני, ובמהרה בימינו אנו מובטחים לחזור לסדר הראשון לקדש חדשים ולעבר שנים על ידי בית הדין באופן פרטני וספציפי לגבי כל חודש בפני עצמו, ואז נפתור את הבעיה, בכך שבתקופה הראשונה הם יחסרו בכל שנה חודש אחד שהיה אמור להיות מלא, ובתקופה קצרה נחזור לדיוק עם החשבון האסטרונומי.

לגבי התקופה הנוכחית אין בעיה מכיוון שחג הפסח יחרוג ויעבור את תקופת האביב רק בעוד עשרת אלפים שנה, ועד אז בוודאי כבר תגיע הקץ, ולא ננהג בחשבון הלוח הנוכחי. [ובשים לב שלכמה דעות כל שנות עולם זה אינן אלא ששת אלפים שנה]. בהצלחה - מנשה ישראל