מקאמים מול ספירות

שלום רב

ובכן, חכמת המוזיק"א הוא אחד משבע החכמות בטבע, שכולן פרפראות לתורה וצורך לתורה, וכך כתב הגאון רבי יהונתן איבעשיץ בספרו יערות דבש (חלק שני - דרוש ז): "הארכתי בזה וחברתי ספר מיוחד, ועל זה אדני הספר הוטבעו, כי כל החכמות הם פרפראות וצורך לתורתנו, ...מחכמת המוזיקה אין לדבר, כי היא חכמת השיר, ובזה נבין כל ענייני הטעמים ונקוד השיר השירים בתורה ונועם מליצת לווים וכדומה בכל פרטי דברים, והם ניגונים ישרים לשמח לבבות להסיר מרה שחורה, ולקנות הנפש שמחה שיחול בה רוח אלוה כמעשה הנביאים.

ומה רב כוחה של חכמה זו, אשר כל מלאכי מעלה וגלגלי שמים כולם ינגנו וישירו בשיר ונגון נועם כפי סדר טוב הקולות וחצי קולות, וכולם יש להם שורש בחכמת אמת, וכל תנועה יש לה שורשים, וכבר הארכתי גם כן בספרי הנ"ל, כיצד הייתה כוונתם בתנועות עולמות עליונים בנגנם ובשירם ובתנועתם, כפי הנועם והניגון בחכמה הנ"ל בפה ובכלי להשמיע קול אחד". עד כאן לשונו. ועל קצה המזלג אבאר לך את התלות של המוזיקה בקבלה, הנה ידוע כי לפי הקבלה ישנן עשר ספירות באצילות [חב"ד חג"ת נהי"ם], וכך בכל עולם ועולם ישנן עשרה דרגות אלו, ושבע התחתונות [חג"ת נהי"ם] הן שנתגלו בעולם הזה והם מידות ההנהגה, ולעומת זאת גם בחכמת המוזיקה ישנן רק שבע טונים, [הנקראים: רה מי פה סו לה סי דה], והם עומדים לעומת שבע המידות הנ"ל, וכל מתחיל יודע כי לא קיים מציאות בעולם להשמיע קול שמיני נוסף על הנ"ל, וכשמגביה את הקול יותר מהקול השביעי, זהו בעצם חזרה על הקול הראשון רק במסגרת גבוהה יותר, וכך הלאה, [וכידוע שהטון הראשון עם השמיני משתלבים טוב זה בזה מאחר והוא אותו טון בעצם, וכך גם השני והתשיעי, וכן הלאה].

והנה לימות המשיח תתגלה בעולם הזה, מידה נוספת מעשר הספירות, וזה יגרום בד בבד להוספת טון חדש בחכמת המוזיקה, שזה דבר שלא ניתן להשגה בשכל כעת, ולעולם הבא יתגלו כל שבע הספירות העליונות כך שגם במוזיקה יתגלו טונים חדשים ויהיו עשרה טונים זה לעומת זה, וכך מבואר בתלמוד (מסכת ערכין דף יג עמוד ב): רבי יהודה אומר: כינור של מקדש של שבעה נימין היה, שנאמר: (תהלים ט"ז) שובע שמחות את פניך, אל תיקרי שובע אלא שבע; ושל ימות המשיח שמונה, שנאמר: (תהילים י"ב) למנצח על השמינית, על נימא שמינית; של עולם הבא עשר, שנאמר: (תהילים צ"ב) עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכינור, ואומר: (תהילים ל"ג) הודו לה` בכינור בנבל עשור זמרו לו שירו לו שיר חדש"!.

והנימין של הכינור הם הם שבעת הטונים הבסיסיים בכל כלי שיר עתיק או חדש, ומזה תבין עד כמה אחוזה חכמת המוזיקה בחכמת הקבלה, כך שהיודע חכמת הקבלה על כל פרטיה, בהשתלבות ויחוד המדרגות זה בזה, ומתבונן אח"כ בחכמת המוזיקה בהרכבת הקולות זה בזה והתמזגותם, יוצאת נפשו מרוב התפעלות על ההתאמה בין שני הדברים, וזה היה מנהג הנביאים לפי המבואר בתנ"ך שהיו שומעים מוזיקה כשרצו לדבק את נשמתם בספירות העליונות. וכבר אמר החבר להכוזרי (ספר הכוזרי - מאמר שני אות סא) בהפלגת העומק בחכמת המוזיקה, וזה לשונו:

"אשר לחכמת הנגינה, צייר לך אומה המחשיבה את הניגונים ומטילה את זמרתם על החשובים באנשיה, הם בני לוי העוסקים בנגינה כבמלאכת הקדש בבית הקדוש במועדים המקודשים, ואנשים אלה חופשים מעול הפרנסה בהיותם נהנים מן המעשרות, ואין להם עסק כי אם בנגינה, והאומנות הזאת החשובה מצד עצמה אצל כל בני אדם בכלל נכבדת אז ביחוד בעיני כל בני האומה אצילת היחס וזכת התכונה, ובראש העוסקים בה דוד המלך ושמואל הנביא, מה דעתך אפוא האם היו יודעים את הנגינה ידיעה יסודית אם אין".

ובספר קדושת לוי (פרשת ויצא) כתב: "וזה היה העבדות של הלווים שהיו מזמרים בכלי שיר, לפעמים היו מגביהים קולם בשיר ולפעמים היו נמוך קולם, כמו שידוע לחכמי המוזיקה, כי כשהיו מגביהים קולם בשיר היה נרמז שרצונם לסלק השפע מרשעים שאינם עושים רצון הבורא, וכשהיו מזמרים בקול נמוך אדרבא כוונתם להמשיך השפע בתחתונים בכל הברואים, דהיינו גם לרשעים הגם שאין עושים רצון הבורא אף על פי כן יהיה השפע מצד הטוב ורחמנות".

בהצלחה – מנשה ישראל