איך בדקו נביאים?

שלום רב!

שאלות טובות;

הקדמת הרמב"ם למשנה:

אבל לשאלת מה הוא יתרון הנביא ופעולתו במצות הרי הוא חי נפשי מן היסודות הגדולים והעצומים שעליהם משען הדת ויסודו.

ונראה לי שכאן ראוי לי לבאר את היסוד הזה, ואין הדבר אפשרי אלא אחרי חלוקת הנביאים טועני הנבואה, ובמה תתאמת הנבואה, לפי שגם זה יסוד גדול שכבר שגו בו כל המוני העם ואף כמה מבחיריהם. והוא שהם חושבים שלא תתאמת נבואת המתנבא אלא עד שיעשה אות כאות מאותות משה רבינו וישנה הטבע בהחלט. כמו שעשה אליהו שהחיה בן אשה אלמנה או כמפורסם מאותות אלישע, וזה יסוד בלתי נכון, לפי שכל המופתים שעשה אליהו ואלישע וזולתם מהנביאים לא עשו אותם כדי לאמת נבואתם, כי כבר נתאמתה נבואתם מלפני כן, ולא עשו אותם הנפלאות אלא מפני שהוצרכו להם, ובגלל קרבתם לפני ה' יתעלה מלא רצונם כמו שהובטחו הצדיקים ותגזר אומר ויקם לך,
אולם תתאמת הנבואה במה שאסדיר בדברי אלה שהתחלתי, ואומר תחלה, שיסודות תורתינו בנביאים כפי שאסביר וכו'.

שיקרא לעבודת ה' ויזהיר על תורתו, ויצוה בני אדם על שמירת התורה בלי תוספת ולא גרעון, כמו שאמר אחרון הנביאים זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים. ויבטיח טובות לשומריה ועונש לעוברים עליה כמו שעשו ישעיה וירמיה ויחזקאל וזולתם. ויצוה צווים ויזהיר אזהרות שלא בעניני הדת, כגון שיאמר הלחמו על עיר פלונית או אומה פלונית עכשיו, כמו שצוה שמואל את שאול להלחם בעמלק אז. או שיזהיר מלהרוג כמו שהזהיר אלישע את יהורם שלא להרוג חיל חזאל הנמצאים בשומרון כידוע. וכמו שהזהיר ישעיה מלהכניס את המים לפנים מן החומה. וכמו שהזהיר ירמיה את ישראל מלצאת מירושלים, וכל כיוצא בזה. לפיכך כשיטען הנביא את הנבואה ולא ייחס אותה לע"ז ולא הוסיף על ד"ת ולא גרע ממנה, אלא נתעסק בענינים אחרים כמו שביארנו, צריכים אנו לבחון אותו כדי לאמת טענתו, אם נתאמתו דבריו חייבים לשמוע לכל אשר יצוה מקטני הענינים ועד גדולם, וכל העובר על משהו מכל אשר יצוה חייב מיתה בידי שמים, כמאמר ה' בעובר על דברי הנביא אנכי אדרוש מעמו. ואם לא נתאמתה נבואתו מיתתו בחנק. ותתאמת נבואת הנביא במה שאומר, כשיטען אדם שנתנבא כמו שביארנו, והיה ראוי לה, כלומר שיהיה מבעלי החכמה והדת פרוש, משכיל, כליל המדות הטובות, לפי הכלל שאצלינו אין הנבואה שורה אלא על חכם גבור ועשיר, ופרטים רבים בענין הזה שאי אפשר עתה לכלול אותם, והדבור בהם והראיות על כל אחד מהן במקראות מכתבי הקדש ומדברי חכמים ועוד, יהיה זה ספר בפני עצמו, ואולי יעזור ה' עליו עם מה שראוי לצרף לענין הזה. אם היה הגון לה כפי שצריך ואמר שנתנבא, נאמר לו הבטיחינו הבטחות והודיעינו הודעות ממה שהודיעך ה' והוא אומר, אם נתקיימו כל הבטחותיו ידענו אמתת נבואתו, ואם כזב במשהו מדבריו אפילו בקטנים שבהם אז נדע שהוא שקר, ובחינה זו מפורשת בתורה שנ' וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה' אשר ידבר הנביא בשם ה' ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו ה' בזדון דברו הנביא וכו', וגם אם נתקיימו דבריו בהבטחה או שתים לא תתאמת בזה נבואתו בהחלט, אבל תהיה נבואתו אצלינו תלויה עד שתמשך אמתת כל אשר ידבר בשם ה' פעם אחרי פעם, ולפיכך נאמר בשמואל כאשר נתפרסם ונתאמת שכל מה שהוא אומר מתקיים וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא לה'.

ובכל עניניהם היו שואלים את הנביאים, ואלו לא היו שואלים את הנביאים בכל עניניהם לא היה הולך שאול לשאול את שמואל על אבידה שאבדה לו בתחלה. ובלי ספק שהדבר כך, לפי שה' העמיד לנו את הנביאים לכל משאלותינו במקום החוזים בכוכבים והמנחשים והמעוננים, נשאל אותם בכל ענינינו הכלליים והפרטיים ויודיעונו תשובות צודקות על פי ה', כמו שמודיעים אותם הסוגים דברים שפעמים מתקיימים ופעמים אינם מתקיימים, וזהו מאמר הכתוב כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך נביא מקרבך מאחיך כמוני, ומפני כך היו קוראים לנביא רואה לפי שרואה העתידות לפני היותם, כמו שנאמר כי לנביא היום יקרא לפנים הרואה וכו'. ע"כ.

רש"י אומר שבלעם, אחרון הנביאים בגויים, מפני שכך ביקש משה, והשם שמע בקולו.

הצלחה וברכה;

יעקב משה