שאלה לגבי בריאת העולם

שלום וברכה 1. לפי פירוש רש"י לא מבואר כלל בתורה שנבראה הארץ והמים אלא לאחר מכן וכך הפסוק של והארץ הייתה תוהו ובוהו כבר מדובר לאחר בריאת שמים וארץ, ופירוש והארץ היתה תוהו ובוהו הכוונה לפי פירוש רש"י התוהו ובוהו הכוונה לריקנות העולם מחוסר ברואים. וזה לשון רש"י בראשית בריאת שמים וארץ הארץ היתה תוהו ובהו וחושך (וגו`) ויאמר אלהים יהי אור.

ולא בא המקרא להורות סדר הבריאה לומר שאלו קדמו שאם בא להורות כך היה לו לכתוב בראשונה ברא את השמים וגו` ועוד שהרי המים קדמו שהרי כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים ועדיין לא גילה המקרא בסידור הקודמים והמאוחרים כלום בריית המים מתי היתה הא למדת שקדמו המים לארץ. ועוד שהשמים מאש ומים נבראו על כרחך לא לימד המקרא בסדר המוקדמים והמאוחרים כלום :

וזה שלא הוזכרה בתורה בריאת המים מתי הייתה אינה סתירה ולא קושיא גם הרוח לא מוזכרת כבריאה וגם האש וגם העפר, ובקיצור ארבעת היסודות לא מוזכרים בבריאה, והשאלה היא רק למה אכן הוזכרו היסודות שמהם נברא כל הבריאה. ואעיק לך מדברי הרמב"ן בפירוש הפסוקים עתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור - הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא" ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה, דבר שהווה מן האין והתחלה ראשונה, אבל ה` הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כח ממציא, מוכן לקבל הצורה, ולצאת מן הכח אל הפועל, והוא החומר הראשון, נקרא ליונים "היולי" ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכול והלביש הצורות ותקן אותן :

ודע, כי השמים וכל אשר בהם חומר אחד, והארץ וכל אשר בה חומר אחד - והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם : והחומר הזה, שקראו היולי, נקרא בלשון הקדש "תוהו", מפני שאם בא אדם לגזור בו שם, תוהה ונמלך לקוראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפש בה השם כלל והצורה הנלבשת לחומר הזה נקראת בלשון הקדש "בהו", והמלה מורכבת, כלומר בו הוא, כמלת לא תוכל "עשהו" (שמות יח יח) שמחוסר הו"ו והאל"ף, עשו הוא :

וכך אמרו בספר יצירה (ב ו) יצר מתהו ממש ועשה מה שאינו, ישנו : אם כן יהיה פשט הכתובים על נכון - משמעותו, בתחלה ברא אלהים את השמים, כי הוציא חומר שלהם מאין, ואת הארץ, שהוציא החומר שלה מאין ו"הארץ" תכלול ארבע היסודות כלם, כמו ויכלו השמים והארץ וכל צבאם (להלן ב א), שתכלול כל הכדור התחתון וכן הללו את ה` מן הארץ תנינים וכל תהומות (תהלים קמח ז), וזולתם רבים : והנה בבריאה הזאת, שהיא כנקודה קטנה דקה ואין בה ממש, נבראו כל הנבראים בשמים ארץ - ומלת "את" כמו עצם הדבר ודרשו בה שהיא לעולם לרבות, כי היא נגזרה מן אתא בקר וגם לילה (ישעיה כא יב) וכן אמרו רבותינו (ב"ר א יד) את השמים לרבות חמה ולבנה כוכבים ומזלות, ואת הארץ, לרבות האילנות ודשאים וגן עדן ואלו כלל כל הנבראים בעל הגוף : ואחר שאמר כי בתחלה במאמר אחד ברא אלהים השמים והארץ וכל צבאם, חזר ופירש, כי הארץ אחר הבריאה הזו היתה "תהו", כלומר חומר אין בו ממש, והיתה "בהו", כי הלביש אותה צורה :

ופירש שבצורה הזו צורת ד` יסודות, שהם האש והמים והעפר והאויר, ומלת "הארץ" תכלול ארבעת אלה והאש נקראת "חשך" מפני שהאש היסודית חשוכה, ואלו היתה אדומה היתה מאדימה לנו הלילה והמים שנגבל בהם העפר יקרא "תהום", ולכן יקראו מי הים "תהומות", כדכתיב (שמות טו ה) תהומות יכסיומו, קפאו תהומות (שם ח), תהום יסובבני (יונה ב ו), ויקרא קרקע הים "תהום", ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהומות כמדבר (תהלים קו ט), מוליכם בתהומות כסוס במדבר (ישעיה סג יג) והאויר יקרא "רוח ":

וכבר נודע כי היסודות הארבעה מקשה אחת, והעמוד שלה הוא עגול הארץ, והמים מקיפין על הארץ, והאויר מקיף על המים, והאש מקיף על האויר ואמר הכתוב כי הארץ לבשה צורה, והיה האש מקיף למעלה על המים והעפר המעורבים, והרוח מנשבת ותכנס בחשך ותרחף על המים ויראה לי שהנקודה הזאת בלבשה הצורה והיתה בהו, היא שהחכמים קורין אותה "אבן שתיה" (יומא נד:) שממנה נשתת העולם : והנה שיעור הכתובים, בתחלה ברא אלהים מאין את השמים, וברא מאין את הארץ, והארץ בהבראה היתה תהו והיתה בהו, ובהם חשך ומים ועפר ורוח נושבת על המים והנה הכל נברא ונעשה וסמך ה"רוח" ל"אלהים", בעבור שהיא דקה מכלם, ולמעלה מהם, רק שהיא מרחפת על פני המים במאמרו של הקב"ה ואם תבקש בריאה למלאכים שאינם גוף, לא נתפרש זה בתורה ודרשו בהם (ב"ר א ג ועוד) שנבראו ביום שני, שלא תאמר שסייעו בבריאת העולם :

ואעתיק את דברי רבינו האור החיים בעניין שהם קילורין לעיניים (א) פרשת בראשית בעזר יוצר אורה, אבאר פירוש התורה, ליחד שמו הנורא: אשר עשאני מראשית, ויעצני וקראני ראשית, לעסוק בנועם ראשית, אתחיל לבאר ספר בראשית: א) נפתחו השמים ואראה מראות אלהים בורא קצות הארץ, ואתבונן במה שהורשיתי להתבונן בפתח דברי קודש, והעירותי ממזרחה של תורה, אומרו "בראשית" ששיעור התיבה היא סמוכה כמו שתאמר ראשית דבר, וכאן חסר הנסמך לה, ומי כאלהינו יודע דבר, הלא ממנו מוצא הדבר:

ב) אומרו בתחילת סדר הבריאה "השמים", ורבותינו ז"ל (חגיגה יב.) פירשו התיבה שהיא מורכבת מב` דברים אש ומים, ומעתה הרי זה ח"ו נותן יד לפושעים לומר כי זו היא התחלת הבריאה אבל המים והאש לא בראם ח"ו הבורא, אחר שהשמיענו הכתוב עצמו שתחילת הבריאה היא שמים ואם המים נבראו היה לו להקדים בריאתם וחז"ל נשמרו מב` הערות ופירשו ששיעור הכתוב היא על זה הדרך בראשית בריאת שמים וארץ היתה הארץ תהו וגו` לא שתחילת הבריאה היתה שמים וארץ דבריהם ז"ל לא הספיקו להסיר הטעות, כי לדבריהם למה לא הודיע הכתוב אחר כך בריאת מים ואש ועפר ורוח, והגם שאמר הכתוב יקוו המים וגו` ותראה היבשה, אינו בנשמע שנבראת, ויותר צודק המשמעות שמצויה היתה אלא שגזר עליה להגלות כשיקוו המים:

ג) יש לדקדק בכתוב אומרו "את" השמים "ואת" הארץ מה בא לרבות בב` אתין אלו: אכן כוונת הכתוב הוא על זה הדרך, וקודם אעירה שחר המוצג אצלנו מגדולת הבורא מה גדלו מעשיו, כי האדון ברוך הוא יוכל דבר דיבור בלתי מושג בנבראים כאמרם ז"ל (מכילתא פרשת יתרו) בפירוש הכתוב (שמות כ א) וידבר אלהים את כל הדברים וגו`, וזה לשונם דברים שאין הפה יכול לדבר, והוא, שאמר כל עשרת הדברות בדיבור אחד, ולא קדם דיבור לחבירו:

ובזה נבא אל הביאור, והוא כי האדון יתעלה שמו כל מה שברא בעולם שהם המקורות וכל אשר ישנן במציאות ושמים וארץ הכל כאשר לכל בראו ה` בדיבור אחד, וזה הוא אומרו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, דקדק לומר שני אתין לרבות כל הנמצא בעולם, ולהיות שהנבראים הם רבים, כי מלבד העשרה דברים הניכרים ונראין לעין כל כמו שמנאום חז"ל (חגיגה יב) וזה לשונם עשרה דברים נבראו ביום אחד שמים וארץ אור חשך תהו בהו וכו` מים רוח ע"כ, מלבד אלו יש עוד בריות אחרים נעלמים ונבלעים בכוחות היסודות, יש מהם ניכרים באמצעות ההתכה, יש מהם באמצעות ההרכבה, יש מהם בהשתנות הזמנים, יש מהם בכח ההיולי, ורבו מלספור, אשר לזה כללם הבורא בב` פרטים גדולים ועצומים בשמים ובארץ והם הם ה במאמר אחד ברא הכל יתעלה שמו, ותמצא שאמרו ז"ל (מגילה כא:)

בראשית מאמר הוא, כי בו השלימו עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, הראשון שבכולן בו נברא הכל אלא שלא היה מסודר והיו כל הבריאות בנמצא אבל חסרו הסדר וסדרן הקב"ה דבר יום ביומו, ביום ראשון הכין והבדיל האור מן החשך וקנה החשך מקומו והאור מקומו, וביום ב` וכו`: והעד הנאמן לפירושינו זה מה שאמר הכתוב (להלן ב ג) כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות, שאין משמעות לכתוב, ובמה שפירשנו יבא כמין חומר כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא ביום הבריאה לעשות, פירוש לתקן בששת ימים כאומרו (שמות לא יז) כי ששת ימים עשה ה` וגו` פירוש תיקן, כי הבריאה ביום ראשון במאמר אחד נבראת אלא שהיה הכל חסר תיקון:

למה הדבר דומה, למי שרצה לבנות פלטרין וקודם מכין אבנים ועצים ועפר וצורכי הבנין במושלם ואחר כך יבנה בית, כן הבורא ברוך הוא ברא כל צורכי העולם בדיבור אחד והכינו, והיה הכל מונח גדוש בערבוביא ואחר כך התחיל לסדר דבר דבור על אופניו ועשה פעלו יתעלה שמו ותמצא שכשרצה לברא השמים אמר (פסוק ו) יהי רקיע בתוך המים, פירוש קבע לו מקום אבל הוא כבר נברא במאמר ראשון, וכן הארץ (פסוק ט) ותראה היבשה: והאש שלא הזכיר ה` תיקונו כל עיקר, הוי יודע כי האש לא גילה ה` מקורה כגילוי השמים והארץ והמים, להיותה מקור חזק ויש ממנו כליון לעולם אם היה בנמצא כמים וארץ ואין העולם יכול להתקיים, לזה הניחו הקב"ה במקומו שנברא במאמר ראשון מובלע ברעפים, עד שהוצרך אדם לו והקיש ברעפים והוציא מהם אש שיעור המספיק לו, כאומרם ז"ל (פסחים נד) שעל כן אנו מברכין במוצאי שבת בורא מאורי האש גם בזה גילה ה` אופן הערבוב שהיו מעורבבין המקורות והיסודות בשעת בריאתם קודם שהכינם ה` כל אחד על משמרתו, כי אם לא היה דבר זה במציאות לא היתה דעת אנוש סובלת ידיעה איך יהיו מעורבים יחד מקורות ומה גם עפר ואש:

והן אמת שהיה יכול הבורא לכלול במאמר הראשון גם את הסדר, אלא לסיבות הרבה עשה כן, ואחד מהם גילו אותה רבותינו ז"ל (אבות פ"ה מ"א) באומרם והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא ליפרע וכו` וליתן שכר טוב לצדיקים וכו` ואל יקשה בעיניך אומרם ז"ל (שם) בעשרה מאמרות נברא העולם לשון בריאה, כי סוף כל סוף כל זמן שהיה חסר התיקון כאילו אין כאן בריאה, המשל אם הארץ לא היתה נגלית אין מקום לנבראים, וכמו כן שאר הבריאות שהיו מעורבבים כמו האור והחושך, אם כן כל שלא נתקן כאילו לא ב` ריבויים שריבה באומרו את השמים ואת הארץ, נברא לזה יתיחס גם כן להם הבריאה:

ואל יקשה בעיניך למה כתבה התורה עיקר הבריאה בדרך זה, ולא כתבה בפירוש ברא ה` המים והעפר והאש והרוח שבזה לא יהיה איש נבוב ילבב דע כי התורה תודיע ותשמיע כל נסתר, וחפץ ה` להודיע כח מעשיו לעמו והודיענו סדר הבריאה ואופנה, וכי הוא האל הגבור הנאזר בגבורה ברא בדיבור אחד כל יש וכל הווה, וחפץ ה` להודיע לידידיו כח מעשיו, ולא ימנע טוב זה בשביל השוטים הטועים: ועוד יש טעם אחר שיחייב לדבר כסדר האמור, והוא שאם היה אומר הכתוב כסדר החפצים בו הסכלים והוא שיאמר כי ברא הארץ וברא מים וכו`, היה בנשמע כי בראם כל אחד בפני עצמו ואחר האמת לא כן הוא, והלא ידעת כי לא יחפוץ ה` בדובר שקרים ולא יכון לנגד עיניו, ואיך יתחיל ראש דבריו ח"ו בדברים שלא כן הוא, לזה דיבר אמת אופן הבריאה, כי ישרים דרכי ה` וצדיקים ילכו בם (הושע יד י), להודות ולגדל לבורא ב"ה ויאמרו לאלהים מה נורא מעשיך:

ודקדק לומר בראשית ולא אמר בראשונה, כח מעשיו הגיד לעמו (תהלים קיא ו) - והוא כי לפי מה שהקדמנו כי הכל ברא בדיבור אחד, דרך שם נשכיל כי מי שידבר כמה דברים בדיבור אחד גם בדיבור לא יצטרך להקדים אות לחברתה, ומעתה כשאמר ה` תיבת שמים לא קדמה שי"ן למ"ם ולא מ"ם ראשונה למ"ם אחרונה, וגם אותיות כל דבר ודבר לא קדמה התחלת התיבה לסופה, וגם בכל אות ואות אין לה קדם תחילתה לסופה: ואחרי הודיע אלהים אותנו את כל זאת, אלה הם הדברים אשר הודיענו ה` בתיבת בראשית פירוש הכל היא ראשית, כי לא היתה בבריאה חלק מאוחר אלא הכל הוא ראשית, והבן:

2. ובענין האור : ובכן ישנם שני דיעות בגמרא בענין מתי נברא השמש שלנו וז"ל הגמ` וכי אור ביום ראשון איברי והכתיב ויתן אותם אלהים ברקיע השמים וכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי, ומתרצת הגמ` אמר רבי אלעזר אור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון אדם צופה בו מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקדוש ברוך הוא בדור המבול ובדור הפלגה וראה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן (וברא את המאורות האחרים ליום הרביעי ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבא וחכמים אומרים הן הן מאורות שנבראו ביום ראשון ולא נתלו עד יום רביעי ובכל מקרה היום והלילה היו בפועל ביום הראשון, אף אם השמש עדיין לא תיפקדה, כמבואר בתורה ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור והאור ישמש ללא השמש, ורק כיום הקביעה של היום והלילה נקבעים לפי השמש .

3. המים עלו למעלה וכשברא ה` את הכוכבים נתנם בהם, זאת מלבד כוכבי קרח גדולים שאין בהם כלום לבד מקרח. 4. https://www.hidabroot.org/CommunityDetail.asp?FaqID=15664&SubID=13047 ואין כלל מקום של קושיא על כך שמדוע אין אנו מתייחסים לשמשות אחרות שאין להם כל השפעה על עולמינו, וברור שהתורה מתייחסת למאורות המשפעים על העולם ולא על שמשות שאין מטרתם להאיר את העולם. ומה שאת כותבת שאין פסוק בתורה המוכיח כך או כך, זה נכון, אבל בוודאי ידוע לך שכתוב בזוהר הקדוש שהדבר התגלה לחכמי הסוד בקבלה שהעולם מסודר כעיגול וכו`.

ומה שלא כתב בתורה בפירוש, הרי במשך המון שנים לא ידעו את הדבר והדבר היה כמובן גורם להיפך להקשות על האמונה של בני הדור היו ויתכן בהחלט שזאת הסיבה שהדבר נמסר בסוד, ולא בפומבי מפני שלא להכשיל את העם בניסיון זלזול בדברי חכמים, ובכל אין הקב"ה צריך להוכיח לאף אחד את האמת בתורתו, הקב"ה נגלה לעם ישראל ביציאת מצרים ובהר סיני ובכך הוכיח את עליונותו על פני תבל והראה להם את מציאותו בצורה ברורה, אבל לא רצה הקב"ה לחסום לגמרי את הבחירה, ואם הדבר היה ברור לכל אחד שיש בורא לעולם, לא היה לנו כלל בחירה ולא הייתה מושלמת תכלית הבריאה. בברכה – בנימין שמואלי