למה יש כ"כ הרבה כוכבים?

שלום וברכה,

 

חז"ל מלמדים שהבריאה כולה נועדה להראות על גדלותו ואינסופיותו של הקב"ה, כמאמר הפסוק בתהילים (ח): "כי-אראה שמיך, מעשה אצבעותיך-- ירח וכוכבים, אשר כוננת".

 

הבה נדמיין לעצמנו לרגע עולם שאין בו כוכבים, או רק מעט מאוד כוכבים. האם יקום קטן עם מערכת שמש אחת היתה מסוגלת ללמד אותנו על כוחו ועוצמתו האינסופיים של הבורא? האם היה בכוחו של יקום קטן וזעיר להוכיח לנו כאלף עדים על כך שהבריאה נוצרה בידי האינסוף שאין לו גבולות? האם עולם אחד שיושב לבדו בחלל היה יכול להמחיש לנו את גודלו וכוחו האדיר כפי שאנו רואים כיום במבט על יקום כה אדיר ועצום?

 

הקב"ה הוא האינסוף האמיתי, ולכן גם הבריאה, היא הדבר הקרוב ביותר לאינסוף: מציאות אדירה בגודלתה ועוצמתה, ואדם מביט בפליאה ובפחד על מרחבים עצומים אלו בעיני החומר שלו, ומבין עד כמה גדול ונפלא היוצר הלא-חומרי שיצר כל זאת.

 

מסיבה דומה, יצר הבורא עולם שיש בו כל כך הרבה נפלאות ונסתרות, מיליוני מינים של בעלי חיים, מעמקים אדירים בים, מקומות נסתרים ויצורים מפליאים שאנו ממשיכים ומגלים בהתפעלות.

הבורא יכול היה ליצור עולם קטן יותר, עם מעט בעלי חיים, וללא מינים וזנים שונים ומיוחדים, אולם הוא ברא עולם אדיר ומדהים שמעיד על מחשבה וחוכמה שאין להם סוף.

 

אבקשך לחפש בגוגל את המילים "שיחה גורלית". מומלץ לך תקרוא חוברת זו.

 

בברכה,

דניאל בלס