תורה ומדע
הרב זמיר דיבר על תורת האבולוציה והביא ציטטאות אפשר לקבל אותם
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
במהלך ההרצאה (אני לא זוכר איזה) הרב זמיר דיבר על תורת האבולוציה והביא ציטטאות מספר של דרווין ובוא הוא כותב על כך שלא מצאו את שלב הביניים ולכן התאוריה שלו פסולה אבל אז מתרץ שזה בגלל שעדיין לא חפרו מספיק, ואז הרב הביא ציטטאות של מדענים שאמרו שחפרו כל מה שיש אשמח לקבל את הציטוטים המדיוקים ואת שם הספר על מנת שאוכל לזכות לקיים את המצווה של לדעת מה להשיב לאפיקורס תודה רבה
תשובה
שלום וברכה
מומלץ לעבור על המאמר הבא פרי רוחו של רבי דניאל בלס שליט"א.
בכלל כדאי לעבור על המאמרים באתר שלו:
ובכל יתר המאמרים שם.
בהצלחה - מנשה ישראל
אכן כך, אילו בעלי החיים היו מתפתחים, היינו צריכים אפילו בימינו, למצוא בעלי חיים בשלבי ביניים. היינו צריכים לראות בימינו דגים עם רגליים, זוחלים עם כנפיים, זוחלים שעירים, עשרות סוגי זוחלים מוגדרים היודעים להניק, קופי-אדם היודעים לעמוד זקוף, אנשים פרימיטיביים שלא מסוגלים לדבר ועוד. אך כל אלה לא קיימים בימינו ואין להם כל עדות מהעבר.
תאר לעצמך שאתה נכנס למפעל של מחשבים, ובו מאות סוגי מחשבים, החל ממחשבים ביתיים ועד מחשבי כף יד ומחשבים ניידים. כעת נניח שבכל המפעל, אינך מוצא אפילו מחשב אחד הנמצא במצב שדרוג או בתהליך הרכבה כלשהו. כל שאתה מוצא במפעל, הם מחשבים ביתיים או מחשבים ניידים. כעת, איזו סיבה יכולה לגרום למישהו להאמין שהמחשבים הביתיים בעצם מתפתחים לניידים והניידים מתפתחים למכשירי כף יד משוכללים? הרי כל אחד מן המחשבים הללו נמצא במתכונת מושלמת מסויימת, ואינו נמצא בתהליך כלשהו לקראת שכלול.
תצפית בטבע מלמדת אותנו את ההיפך מאבולוציה.
באותה מידה אנו רואים בטבע, שכל בעלי החיים, ללא יוצא מן הכלל, משוכללים ומושלמים על כל פרטיהם. אבולוציונים טוענים שרוב בעלי החיים נמצאים בשלבי ביניים. אך למעשה איננו רואים בטבע כל יצורים העומדים לקראת שכלול מסויים, או הנמצאים באמצע תהליך של התפתחות. אם הדגים פתחו רגליים והפכו לזוחלים, אז היכן הם הדגים בעלי הרגליים? מדוע אנו מוצאים רק דגים וזוחלים? היכן הם כל שלבי המעבר?
הזוחל "פחות מפותח" מ"הזוחל המניק" או ה"זוחל בעל הכנפיים", אז כיצד יתכן שרק הזוחל, הציפור והיונק שרדו וכל שלבי הביניים המפותחים יותר מקודמיהם, לא שרדו?
האם יתכן שדג וזוחל ישרדו ודוקא דג עם רגליים לא ישרוד? האם יתכן שדוקא זוחלים וציפורים ישרדו ודוקא זוחל עם כנפיים לא ישרוד? האם יתכן שזוחלים ויונקים ישרדו ודווקא זוחלים מניקים ושעירים לא ישרדו? האם יתכן שדוקא קוף ואדם ישרדו אך קוף-אדם זקוף או אדם שלא מסוגל לדבר, לא ישרדו? ואחרי כל אלה האם יתכן שכל שלבי הביניים הללו לא יותירו זכר? היתכן שמאובני זוחלים וציפורים ויונקים ימצאו בשפע בשכבות המאובנים, אך אלפי שלבי המעבר ביניהם יעלמו כליל? אלא מכאן יבין בעל השכל הישר, שהאבולוציה מעולם לא התרחשה בעולם החי.
- אם האלוקים עשה אבולוציה, אז היכן הם שלבי הביניים?
המאובנים שנמצאו באדמה הפריכו את התיאוריה מכל וכל. אנו מגלים שלפני מיליוני שנים היו יצורים מורכבים ממש כפי שאנחנו רואים היום. החיים הופיעו לפתע, ללא היסטוריה, ממש כאילו נבראו בבת אחת.
אילו התרחשה אבולוציה בעבר, היינו צריכים למצוא שלדים ומאובנים של דגים-זוחלים בעלי רגליים, של זוחלים-ציפורים עם כנפיים, ושל קוף-אדם. מה שאנחנו מוצאים באדמה הם בעלי חיים מושלמים ומורכבים לא פחות מהללו המצויים כיום, שבסך הכל נכחדו (כנראה במבול או בששת ימי בראשית).
כך גם כותב פרופ` גולד: "ההיסטוריה של רוב מיני המאובנים, כוללת שני דברים אשר הם בלתי תואמים במיוחד עם הדרגתיות, או מצב קבוע: מינים מופיעים בתיעוד מאובנים, כאשר הם נראים כמו שנראו כשנעלמו או הופעה פתאומית: מין לא מתפתח בהדרגתיות, הוא מופיע [בתיעוד המאובנים] בפעם אחת בשלימות צורתו!"
התיאוריה שמציע פרופ` גולד כהסבר לממצאים דומה לטענה ש"זוחל הטיל ביצה וממנה יצא עוף ולכן אין מאובנים ושלבי ביניים..."
(S. J. Gould, The Panda`s Thumb, N.Y., Viking Penguin, 1980, p. 151)
יותר מזה צריך לתת את הדעת על העובדה ששלדי דינוזאורים "בני 65 מיליון שנה" לשיטתם נמצאו להמונים, ואילו יצורי-ביניים בני "3 מיליון שנה" ופחות נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה... קצת מחשיד, לא?
הרי היינו צריכים למצוא מאות אלפי שלדי של "קוף-קדמון" (3 מיליון שנה לשיטתם), "זוחל-ציפור" (שהיה לאחר עידן הדינוזאורים לשיטתם!), "דג-רגלי" (שהיה אחרי מאובני הטרילוביטים הקדומים שנמצאו להמונים!) ועוד, ועוד! וכל אלה נעלמו כליל. יותר מכך: גם הדינוזאורים שנמצאו להמונים, נמצאו בצורה שלמה, ולא נמצאו עוד שלדי דינוזאורים קדומים או מאוחרים יותר המורים על התפתחות של דינוזאור!
רקורד המאובנים מראה לנו משפחות של בעלי החיים המופיעות בפרץ פתאומי באיזו תקופה, בבת-אחת, וגם אם נכחדים, נעלמים בבת-אחת...
- מחשבון ומחשב פנטיום לא התפתחו אחד מהשני!
השוני החיצוני בין בעלי החיים והמגושמות של כמה מהם, גרם לאבולוציונים רבים להאמין, שהחיים התפתחו אלה מאלה. זאת ללא כל ראיה, רק חוש הבחנה לוגי. אך למעשה, לוגית, כשאנו רואים שני דברים דומים, אנו מבינים שהם נבנו על ידי אותו יוצר ובטח שלא נסיק שהם התפתחו זה מזה.
אם נראה לראשונה מחשב פנטיום ביתי ומחשב נייד, לא נסיק שמחשב הפנטיום התפתח למחשב הנייד אלא נסיק ששני המחשבים נבנו על ידי אותו יוצר לתועלת שונה. גם אם נראה מסוק, מטוס נוסעים ומטוס קרב, לא נסיק שהמסוק התפתח למטוס הנוסעים המגושם והזה התפתח למטוס הקרב המהיר, אלא נבין, שהם בנויים אחרת לפעולות שונות, ואף אחד מהם לא נחות או פרימיטיבי מרעהו. כך גם כשנתבונן בעולם החי ונראה שלכל בעלי החוליות יש ידים, ולכל הדגים איברי ניווט, נסיק שהבורא ברא את כולם ובטח שהם לא התפתחו אלה מאלה.
- אבל אולי בכל זאת היתה אבולוציה מכוונת?
יש אנשים שגם אחרי כל אלה מנסים לטעון - "אולי בכל זאת היתה אבולוציה מכוונת?". הם רוצים להאמין בה בכל מחיר, אולי כדי לא להרגיש שהם ניצבים לבד נגד כל הממסד המדעי. אולי כי זה גורם לאנשים כאלה להרגיש שהם לא כופרים ב"מדע".
אני מניח שבימים עברו, אנשים כאלה היו מעדיפים להאמין שהעולם קדמון (כלומר, תמיד היה) והאלוקים רק סידר אותו. פשוט, כדי שהם לא יאלצו לכפור במשנתם השקרית של הפילוסופים היוונים הסוברים שאין בורא והעולם קדמון.
אך אמת יש רק אחת.
עצם העובדה שאנשים כמוני קראו ובדקו את התיאוריה, ועצם העובדה שגם מדענים רבים מהארץ ומהעולם לא מקבלים את האבולוציה עד היום - מוכיחה שהיא לא מוצקה דיה. אחרת, לא היה מי שיוכל להתווכח על אמיתותה.
ניקח לדוגמה את המפץ הגדול. ישנם כל כך הרבה ראיות התומכות בה, שכל אדם מוכרח לקבל אותה כמודל ההגיוני ביותר ליצירת היקום. גם דינוזאורים אינם מוטלים בספק. אך באבולוציה כופרים עוד רבים. וזהו מיגו לשיטתנו, כי היה ביכולתנו לקבל את האבולוציה כדרך שבה ברא המתכנן את החיים. אך לא אלו היו העובדות, ומבחינה אובייקטיבית בחרנו להמשיך ולהצמד להגיוננו, גם כאשר בכך אנו יוצאים נגד דעת הממסד כולו.
האבולוציה מיועדת רק לאנשים המוכנים לוותר על שכלם כדי לכפור בבורא, לא למאמינים בבורא והמשתמשים בהגיונם.
- אם היתה אבולוציה, הייתי מאמין בה!
אילו היתה אבולוציה, הייתי מקבל אותה בלב שלם, ומסביר מדוע וכיצד היא מכוונת.
יש לנו כאן "מיגו". כל אנשי הדת היו יכולים לקבל את האבולוציה ולפרש אותה כתהליך בו ברא הקב"ה את החיים. אילו היינו עושים זאת, הרבה ערפל היה מתבהר על מעשה הבריאה ולא היינו צריכים להכנס לעימותים בלתי פוסקים עם אבולוציונים ואנשי "מדע". אך לא עשינו זאת, ולהיפך - העדפנו להיצמד לאמת ולכפור בשקר האבולוציוני, פשוט, כי הוא אינו תואם את מה שרואות עינינו, ולהיפך - סותר את מה שרואות עינינו.
היינו יכולים לקבל את האבולוציה בדיוק כמו הכופרים בבריאה, ובכך הרבה קושיות וטרחה, וזילזול והסברה היו יורדים מעל כתפינו. אך אנו בשונה מהם פשוט לא מוכנים לשקר לעצמנו!
אני בטוח ומעיד בכל הכנות שהייתי מוכן לקבל את המודל האבולוציוני אילו גיליתי אחר חקירה שהאבולוציה מוצקה וישרה כסרגל.
אין לי אלא את מה שעיני רואות. כפי שלא אאמין בפיות, במפלצת מלוך נס ובביגפוט טרם ראיתי הוכחות ממשיות לקיומם, כך איני צריך להאמין שדגים הפכו ליצורים רגליים, לטאות פיתחו כנפיים והחלו לעוף והאדם החושב התפתח מקוף קדמון שהחל להזדקף ולדבר...
האמונה שלי מבוססת על הוכחות ממשיות והגיון בריא, וחושבני שכך מוטל גם על כל אדם לנהוג. העושה אחרת - פשוט משקר לעצמו.
היקום שלנו נראה מסודר ומתוכנן. בזאת יודה כל אדם שהוא ישר עם עצמו. מי שהוא לא ישר עם עצמו, יאלץ גם הוא להודות בכך, חרף העובדה שלפני התיאוריות הדמיוניות השונות בדבר מוצא היקום והאדם, כל התרבויות האנושיות בעולם האמינו בקיום זה או אחר של תכנון מכוון מאחורי הבריאה, מה שמוכיח כי זוהי המסקנה הראשונה לאור הסדר הנגלה לעינינו.
המושכל הראשון, הוא שיש מתכנן תבוני. בזאת מחובתנו השכלית להסיק ולבטוח. המושכל השני היא אותה אמונה עיוורת בדבר התפתחות ארוכת טווח של בני אדם מיצורים פרימיטיביים, כמו גם יקום הנוצר מעצמו עם פרמטרים מדוייקים של חוקי טבע המתאימים לקיום חיים.
המושכל השני (אבולוציה, מפץ אקראי) לא הפך במקרה הנ"ל למושכל ראשון, כי הוא מעולם לא הוכח באופן אמפירי, ובעצם אינו מוסיף כל מידע אמפירי חדש, אלא רק מאריך בפרטים ומפרש את המציאות באופן בלתי מוכרח (כפי שיכולנו לפרש את המציאות באופן כזה שחייזרים שולטים בו). במקרה כזה מחובתנו הרציונאלית לבחור לקבל ולהסיק את המושכל הראשון, שיש מתכנן מאחורי הבריאה.
הטענה למתכנן מאחורי הבריאה היא מדעית לא פחות מתיאורית האבולוציה או המפץ הגדול, וזאת חרף העובדה שאיננו מזהים את המתכנן או מגדירים אותו, אלא רק מסיקים את הנתונים ההגיוניים ביותר מבחינת המציאות - והיא שיש לה מתכנן.
למעלה מכך, פרשנות האבולוציה והמפץ האקראי למציאות אף גובלת בחסר, ואפילו בתור מושכל שני היא עלובה באופן מחפיר, כי היא איננה מצליחה לדמיין אפילו באופן תיאורטי את התפתחות החיים בצורה שבה היא רוצה לדמיין אותם, לאור המציאות הנגלית לעינינו.
דוגמאות לכך:
1) התפרצות אנרגיה מהאין. לפי התיאוריה של המפץ הגדול, היקום הינו חומרי, והזמן תלוי בחומר. אף על פי כן, הממצאים המדעיים מעידים על כך שלחומר היתה התחלה. מכיוון שהיקום חומרי ואיננו רוחני, חלים בו חוקים ברורים, כמו חוק שימור האנרגיה, האנטרופיה והתרמודינמיקה. על פי כל הנתונים הללו, שום תיאוריה מדעית לא תוכל להסביר כיצד התפרצו החומר והאנרגיה מן המפץ הגדול. רק מתחיל, שאינו חומרי ואינו תלוי בזמן, יכול להיות הסיבה לכך.
2) התפרצות של אנרגיה לכדי יקום יציב. לפי סטיבן הוקינג ורוב המדענים בעצם, אם הפרמטרים השונים של חוקי הטבע היו שונים אפילו בפסיק אחד מתוך מיליוני מיליונים, היקום היה קורס לפני שהוא אפילו נוצר (למשל, אם כח הגרביטציה היה חזק יותר מהכח האלקטרו-מגנטי). תיאום כל כך עדין של פרטמרים מדוייקים להדהים לקיום יקום יציב, לא יכול להיות מוסבר באמצעות התפרצות סתמית מכאוס חסר מחשבה. מה שמצביע רק על אפשרות אחת, של מתכנן אשר קבע כבר בתחילת הבריאה את התצורה המדוייקת לקיום יקום יציב, במקום לקריסתו.
3) התגבשות חומרים וחוקי טבע. גם לאחר שנוצר היקום באופן יציב, ישנם חוקי טבע רבים, המסועפים בדייקנות, החלים על כל החומרים. כך למשל, על המים חלה האנטרופיה של המים הקובעת שתחת מינוס ארבע מעלות המים מתרחבים במקום להתווכץ, מה שמאפשר את קיום החיים המימיים, ויותר מכך. חוקים רבים חלים על החומרים השונים, כמו גם על קיום חמצן, גזים, וחוקי טמפרטורה ומצבי צבירה של חומרים. אילולא המבנה העדין של חוקי הטבע, היו האנרגיה והחומר משמשים בערבוביא ועולמות כלל לא היו נוצרים, או שלפחות לא היו יכולים להכיל בתוכם לעולם יצורים חיים. החומר המופלא מים, לא היה מוכרח להתקיים ביקום. אך בלעדיו קיום חיים הוא מצב בלתי אפשרי. זוהי דוגמה מיני רבים. מה שמצביע בהכרח על תכנון של החוקים שיכולו על החומר והאנרגיה, כדי שיוכלו להכיל ביקום חיים.
4) חוקי טבע קוסמיים במערכות שמש. גם לאחר שנוצרו העולמות, חלים חוקים מדוייקים על העולמות, כמו למשל כח הגרביטציה וצירים של כוכבים. כך למשל, העולם מוכרח להסתובב בציר נטוי של 23 מעלות כדי שיוכלו לפעול בו עונות השנה, ולאפשר קיום חיים. כך גם כח הירח הנע סביב כדור הארץ ומאפשר גאות ושפל. כמו גם סיבוב כדור הארץ סביב השמש במהירות, ציר ומרחק המאפשר את קיום החיים, ושאיננו משתנה. התיאוריה המוצעת מציעה זאת כחוקים אשר נוצרו כך במקרה מן הכאוס, ואיננה מצליחה להסביר את קיומם באורח רציונאלי, מתוך אינסוף האפשרויות הקיימות. מה שמצביע רק על תכנון תבוני.
5) היווצרות תא חי ראשוני. גם לאחר שנוצרו כוכבים המאפשרים קיום חיים, כיצד יוכל התא החי הפשוט ביותר להיווצר, כאשר נדרשים לקיומו יכולת (א) נשימה (ב) פליטה (ג) אכילה (ד) עיכול (ה) הפרשה (ו) רבייה/שכפול. כל מנגנון כזה מעצמו דורש תכנון רב, של רכיבים רבים הפועלים בתיאום, ורק כל המנגנונים הפועלים יחד מסוגלים ליצור אורגניזם חי המסוגל להעמיד צאצאים. התיאוריה, לא רק שלא מצליחה להצביע על יצור כל כך פרימיטיבי בטבע (שהיה יכול להיווצר בשלב אחד ממרק קדמון), ולא רק שאינה יכולה להצביע על מאובן של יצור פרימיטיבי כל כך בטבע (כנ"ל), ולא רק שהיא אינה מסוגלת ליצור חי שכזה גם באופן מכוון תחת תנאי מעבדה, ולא רק שאינה מסוגלת להצביע על מרק קדמון או עדויות למרק קדמון בו קיימים רכיבים שונים המאפשרים התחברות לתא חי, אלא שהיא גם אינה מסוגלת אפילו לתאר באופן דמיוני ותיאורטי לחלוטין מצב בו יווצר תא חי המסוגל להשתכפל, תוך צעד אחד ממרק כימיקלים דמיוני.
6) ברירת מיליוני מקרים מוצלחים. לאחר מכן, טוענת האבולוציה להתפתחות של יצורים בלתי מפותחים ליצורים מפותחים מאוד, וזאת על פי טענה של מוטציות עיוורות, ומכאניזם עיוור של מלחמת קיום עיקשת, בהם נשמרים רק האורגניזמים בעלי כושר השרידות הגבוה ביותר להעמדת צאצאים. אלא, שקיום כל מוטציה מוצלחת שכזו, תלויה לשיטתם בטעות גנטית. לטענתם, החד-תא הראשון התפתח תוך מיליוני שנים לאדם, וזאת רק עקב טעויות שכפול, שיצרו מידי פעם תופעות גנטיות שהתאימו לסביבה. טענה זו, של טעויות גנטיות בשכפול המטען הגנטי המשפרות יצור, וזאת ללא כל אינפורמציה על המצב הסביבתי והצורך הקיומי של היצור החי, הוא אבסורד מדרגה ראשונה. לשיטת הניאו-דרוויניזם, כל האיברים, המבנה השלדי, מערכת החיסון, הדם, המח, העיניים וכל מיליוני הקשרים המוחיים המסוגלים לתפעל זאת נוצרו באמצעות מיליוני מיליונים של טעויות גנטיות שהתאימו באופן מקרי לחלוטין לסביבה החיצונית והצורך ההישרדותי. טענה כזו, לא רק שלא יכולה להיות מוכחת, אלא שהיא סותרת את חוקי ההסתברות הבסיסיים ביותר. זהו כשל לוגי מדרגה ראשונה, אותו לא מאפשרים גם מיליוני שנים.
7) אין עדויות לאינפורמציה חדשה. התיאוריה טוענת להתפתחות בטבע, אך בפני השטח איננו מבחינים בשום אינפורמציה חדשה, על אף שהיינו אמורים להבחין בכך, לפחות במספר מינים. אינפורמציה כזאת, שלא היתה קיימת בדי.אנ.אי, ונוספה לו עקב טעות, שהצליחה לשפר מין קיים. ההיפך הוא הנכון, כל הניסויים המדעיים עלו בתוהו כאשר ניסו לשפר מין קיים באופן גנטי, ואפילו באופן מכוון! מה שמצביע שמצב כזה איננו אפשרי, לא במצב מכוון, וקל וחומר במצב בלתי מכוון. טעות מעולם לא שיפרה מין קיים, מעצם היותה טעות. הנסיון היחיד של התיאוריה היה להציע פרשנות דמיונית ליצורים חיים, כגון פרפר העש השחור והלבן או הסתגלות גנטית בחיידקים, אך זו איננה רלוונטית, כי היא מעולם לא הצביעה על אינפורמציה חדשה ביצורים חיים, אלא רק על הישרדות המתאימים יותר לסביבתם (בדומה לברירה מלאכותית בכלבים, אשר הביאה לסיווג כלב רטווילר גזעי לעומת כלב פודל ננסי, כאשר בשניהם לא נוספה כל אינפורמציה גנטית חדשה, אלא רק נבררה אינפורמציה קיימת).
8) שלבי המעבר אינם בנמצא. תיאורית האבולוציה נסתרת על פי המציאות של בעלי החיים. לפי תחזית התיאוריה, המינים התפתחו אלו מאלו, תוך מעבר רציף ובלתי מדולג של שלבי ביניים. על פי כן היינו אמורים למצוא בימינו מינים רבים שהם בשלבי מעבר כלשהם, כמו דגים בעלי רגליים, זוחלים בעלי כנפיים, זוחלים רבים שיונקים, קופי-אדם, יצורים אנושיים למראה שאינם מסוגלים לדבר ועוד.
המציאות סותרת את התיאוריה כאשר היא לא מציגה אפילו יצור אחד כזה בטבע, שמצליח לגשר בין שני יצורים קיימים ממחלקות שונות. על כך גם מקשה העובדה שאם יצורים פחות מתואמים לסביבה שרדו, מדוע לא ישרדו היצורים היותר מתואמים, שהם בשלבי מעבר כלשהם? (למשל, אם שרדו הדגים והזוחלים, מדוע לא ישרדו הדגים בעלי הרגליים? באופן דומה, אם שרדו הזוחלים והציפורים, מדוע לא שרדו הזוחלים בעלי הכנפיים? או אם שרדו קופי-האדם והאדם המודרני, מדוע לא שרדו כל אלפי מיני שלבי הביניים של האדם?). מה שלא מותיר לתיאוריה כל אחיזה במציאות.
9) רקורד המאובנים מעיד על יצורים מוגמרים. במקרה דנן, טוענים האבולוציונים שכל המינים הפרימיטיביים או המינים שהיו בשלבי מעבר כלשהם - נכחדו, מה שמותיר תימה גדולה על התיאוריה שדווקא הם נכחדו ולא הותירו אפילו אחד. אך גם טענה זו נסתרת על ידי המציאות, מכיוון שרקורד המאובנים לא מאפשר לבנות אפילו מודל תיאורטי אחד של יצורים העובדים משלב ביניים אחד לאחר. לא נמצאו מאובני דגים בעלי רגליים, מאובני זוחלים בעלי כנפיים, שלדי קופי-אדם וכדו`, וזאת חרף העובדה שנמצאו לשיטתם אינספור שלדי דינוזאורים שלמים בני 65 מיליון שנה ויותר.
מה שסותר את התיאוריה מבחינה מציאותית. למעלה מכך, גם היצורים הפרימיטיביים ביותר מתגלים כמתוחכמים לא פחות מיצורים בני ימינו. כך למשל מאובן הטרילוביט הקדום ביותר, שהוא מין סרטני כלשהי, הוא בעל עיניים מוגמרות מכל בחינה שהיא. מבחינה מדעית גרידא, רקורד המאובנים מציע פרצים שונים של בעלי חיים מושלמים על כל פרטיהם, שהופיעו ונעלמו מעל ציר ההיסטוריה, ללא כל מקום לספק בדבר אילושהם שלבי מעבר בדיוניים.
10) הטעיות ושקרים בשם האבולוציה. אבולוציונים רבים להצביע על מאובנים שונים תוך שימוש ברמייה והטעייה ציבורית, כמו דג הקולקינט (מאובן עליו ניסו להצביע כעל דג יבשתי בעל רגליים), ציפור הארכיאופטריקס (מאובן אותו ניסו לזהות כזוחל בעל כנפיים), על גולגולת קוף-האדם מפילטאון (אותו הציגו כגולגולת הקוף-האנושי הקדמון), ועל שלדי האדם-הניאדרטל (אותו זיהו אבולוציונים כשלב קדום של האדם). כולם נבחנו תוך הטעייה ומרמה, ברצונם לרקום עור וגידים לתיאוריה.
האבולוציונים השתמשו בשיטות שונות של דמיון והטעייה באמצעות ציורים ושיחזורים המתאימים באופן ישיר לתיאוריה ולא למציאות המדעית. דג הקולקינט נתגלה חי בעולמנו כ- 400 מטר תחת פני הים בחופי מדסקר, שוחה באמצעות סנפירים גדולים ולא ידיים פרימיטיביות, ואף ללא כל יכולת הישרדות במים גבוהים (על אף שזיהו את המאובן שלו, כשל דג-יבשתי ההולך על פני היבשה באמצעות רגליים). ציפור הארכיאופטריקס אותו זיהו כזוחל בעל כנפיים התגלה כציפור קדומה בעלת נוצות, מקור, ויותר מכך - גילו ציפורים מושלמות לחלוטין הרבה לפניה, מה שמוכיח שהיא היתה ציפור ולא שלב ביניים בין הזוחל לציפור (אף על פי כן זיהו אותו במשך עשרות שנים כדוגמה לזוחל-ציפור).
גולגולת קוף-האדם מפילטאון הוצגה במשך עשרות שנים במוזיאונים ובספרי לימוד כדוגמה לשלב ביניים בין הקוף הקדמון לאדם המודרני, עד שהתגלתה כתרמית מכוונת של הדבקת לסת אדם בגולגולת שימפנזה (המדהים הוא שבמשך עשרות שנים המ ענים לא בחנו את הגולגולת כלל, ותכף התייחסו אליה כראיה בלעדית לתיאוריה). את האדם הניאדרטל זיהו במשך עשרות שנים כאדם-קוף, כפוף, שעיר וחסר אינטלגנציה, וכך הוא הופיע גם בספרי הלימוד, בציורים ושיחזורים מוזיאונים, עד שנתגלו עצמות רבות יותר של היצורים, ונתברר שהוא היה מין נוסף של אדם אפריקראי מודרני, שאינו שונה מכל אסקימוסי, סיני או אפריקאי בימינו.
לאור המדע המפוקפק שמציעים האבולוציונים בחוסר אונים כדי לתמוך בשיטתם, והנסיון הרב של הטעיות ושיחזורים דמיוניים בהם חזינו במשך מאה שנים, מלמד שלא ניתן לסמוך על ראיותיהם, עד שיובררו מבחינה מדעית בכל הכלים המדעיים העומדים לרשותנו, מנקודת מבט אובייקטיבית, שאינה באה במטרה לשרת איזו עמדה פוליטית.
11) הצעת מערכת הסברים להתפחות איבר מאל"ף ועד ת"ו. למעלה מכל אלה, השיטה האבולוציונית לא הצליחה לתאר אפילו מנגנון אחד מתחילתו ועד סופו, תוך מתן פירוט מדעי לכל התפתחות הקשרים המוחיים והאיברים החיצוניים. לא העיניים, לא מערכת הדם או הלב, ואפילו לא שוטון של חיידק. התיאוריה איננה מסוגלת להאמין, אפילו באופן דמיוני ותיאורטי לחלוטין - מערכת שלבים, בהם כל שלב מציב יתרון הישרדותי מספיק להישמרותו על פני קודמיו, תוך מתן פירוט המוטציות שהביאו לכך בקידוד הגנטי, גודל האיברים ועיוותם הגנטי, עד ליצירת איבר מושלם לכל פרטיו, כפי שאנו חוזים בו היום. התיאוריה אינה מסוגלת להציע אפילו באופן דמיוני-תיאורטי אפשרות שכזו, וגם לו תצליח, מספר המקרים בה תעלה מעבר לכל דמיון, ותופרך מבחינה היסתברותית-מציאותית.
12) באדם תכונות המעידות על מציאות שאינה חומרית. באדם תכונות רבות שאינן מוסברות אפילו מבחינה תיאורטית-דמיונית, כאשר נטענת הטענה שהאדם הוא רק חומר. ההיפך הוא הנכון, בחינת התכונות באדם מגלות את נטיות ההפוכות לנטיית החומר לשרוד. האדם קודם כל הוא בעל מודעות לעצמו ולמעשיו, מה שאיננו נותן כל יתרון הישרדותי, אך מאפשר את קיומו של "האני" באדם. באדם גם קיים צורך למשמעות, שאינו מצוי בשום בעל חיים אחר.
לאדם יש נטייה רוחנית-דתית, ששום סיפוק הישרדותי-חומרי אינו מספק אותה. מעל לאלה מצביעה העובדה לעליונות הרוח בכך שהאדם מסוגל לוותר על חייו ולבקש לאבד אותם בגלל חיסרון רוחני, או חוסר סיפוק, גם כאשר מכל בחינה חומרית קיימים ברשותו כל האמצעים להישרדות והעמדת צאצאים (מה שנוגד באופן מוחלט את חוקי החי הרוצה לשרוד). באדם אהבה למוסיקה והשראה רוחנית, יצר הרפתקנות, יצירה, חיפוש אחר אמת, ויותר מאלה - אהבה. האדם מסוגל לאהוב ולהקריב את חייו עבור אהבה, גם כאשר היא אינה תלויה בהישרדות או העמדת צאצאים, ואף סותרת אותה. באדם גם קיימת בחירה ואחריות למעשים, שאינו קיים בשום יצור חי אחר.
האפשרות לבחירה בין נטיות חומריות למושכלות, הוא היפך החומר בהתגלמותו, היות והחומר מסוגל לפעול רק על פי חוקים או באופן אקראי, ואם האדם בוחר, זאת רק חרף העובדה שהוא אינו מונע על פי חוקים או באופן אקראי, ומכאן שיש בו משהו שאיננו חומרי. בטבע איננו מוצאים אפילו יצור אחד בעל תבונה, ואפילו מעטה, שאיננו אדם. כל היצורים החיים פועלים על פי אינסטינקטים מרגע היוולדם ועד מותם.
כל התכונות הנפשיות שבאדם אינן מוסברות באופן אמפירי-מדעי ואפילו לא באופן תיאורטי בידי המאמינים באבולוציה. זוהי סתירה לתיאוריה, המבקשת לטעון שהאדם הוא רק חומר, כאשר קיימת בו מציאות נפשית-רוחנית המתנגדת לחומר ושואפת לרוח. מאידך, אם באדם קיימת מציאות רוחנית, משמע שיש מתכנן תבוני אשר ברא וטבע את אותה מציאות רוחנית, ואף שילב בין הרוח לגוף החומרי, באופן מכוון ומודע. מה שגם כן מוכיח את קיומו של מתכנן תבוני.
לאור כל הנתונים הללו, לא ראוי לקטלג את התיאוריה כמושכל שני (מכיוון, שכפי שביארנו, המושכל השני אמנם איננו מוכח, אך לפחות מסוגל להציע מערכת הסברים דמיונית ואלטרנטיבית, המצליחה לענות על כל השאלות והפרטים שהציב המושכל הראשון. מה שתיאורית האבולוציה אינה מסוגלת לעשות). מכאן שנגדיר את האבולוציה המוצעת כמושכל שלישי, הפחות מהמושכל השני, היות ואיננו עומד גם במבחן התיאוריה מפאת כשלים לוגיים רבים וחורים-אינפורמטיביים בלתי מוסברים.
על סמך כל הנתונים העומדים לרשותנו, בפני הרציונאל עומדת אופציה אחת בלבד, והיא להסיק על קיומו של מתכנן תבוני, בהתאם למושכל הראשון. הרוצה להאמין במושכל השלישי לעניין זה, איננו אדם רציונאל, אלא אחד כזה הבוחר להאמין בדמיונות שוא תוך אמונה עיוורת בצדקת דרכו ונטיית לבו ההיפך-שכלית.
בברכה,
דניאל בלס.
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il