הלכתי עם אשת איש שפיתתה אותי האם יש מחילה

הלכתי עם אשת איש שפיתתה אותי, ניסיתי להלחם במשך שבועיים אבל בסוף נפלתי, היא לא עזבה אותי עד שקבלה את מה שרצתה, אני באמת שלא רציתי ללכת איתה וידעתי את ההשלכות של המעשה שלי בסוף נשברתי, פתאום המחשבה נעלמה מראשי ונפלתי. אני כמובן לא מאשים רק אותה, כמובן שהאשמה היא בחלקה הגדול היא אני, שיכולתי להמנע אבל הפכתי לעיוור ולא עמדתי בפיתוי. מאז המקרה אני מתייסר ופוחד מאוד על משפחתי, על ילדי חמישה במספר, למה לעזאזל לא חשבתי? למה הרסתי עולמות ברגע אחד? אני פשוט הרוס מהמקרה. פתאום אני אוהב את אשתי יותר ורוצה בה יותר וממש מצטער על מה שגרמתי לה, היא כמובן לא יודעת ואם תדע אז תעזוב אותי. האישה שאיתה נאפתי רצתה להמשיך בקשר ואני אמרתי לה שאני לא יכול ולא רוצה, אמרתי לה שזה יהיה טוב אם נפסיק את הדבר ואמרתי לה שאם הייתי יכול לחזור לאחור לא הייתי עושה את המעשה בוודאות. אני ממש מבולבל, מצד אחד אני מנסה כמעט שנה להתחזק בתורה, מניח כל יום תפילין ומנסה להתגבר על כעסים שהיו לי, מנסה שלא לדבר לשון הרע ופשוט רוצה להיות אדם טוב יותר אבל לאחר מה שעשיתי אני לא יודע אם יד טעם להמשיך, הרי למה שעשיתי אין סליחה וכפרה ואני ממש מתבייש בזה, אפילו שאני כותב באופן אנונימי אני מתבייש לספר את העון הגדול שעשיתי, פשוט כואב לי בפנים בצורה שאף פעם לא כאב לי, אני בוש וניכלם. אנא ממך עזור לי