תפילה וברכות
מזמוקים ס' ו-ק"ח בתהלים
- כ"ד אב התשע"ה
שאלה
שלום רב, שמתי לב שפסוקים ח-יד בפרקים ס' וק"ח בתהלים הם זהים ממש... אפשר לדעת מדוע? מה העניין שעומד מאחורי זה..? לרגע חשבתי שמשהו לא בסדר בסידור שלי...
תשובה
שלום וברכה
יפה הערת והנה שני דרכים ממפרשי התהילים
רד"ק תהלים פרק קח
(א) שיר מזמור לדוד. זה המזמור נכתב רובו במזמור ס' ושם כתוב כי נאמר זה המזמור בהצותו את ארם נהרים, ושם פירשנוהו. ושָׁנָה אותו הֵנָּה, לא ידענו למה. ואפשר כי שם נאמר על הענין שזכר ועתה אמר אותו על העתיד, לפיכך לא זָכַר בזה מאותו ענין המלחמה דבר, והפסוקים אשר שָׁנָה בזה שנאמרו באותו המזמור נכון פירושם על קיבוץ הגלויות, שישובו ישראל למקומם, כמו בעניינם שם ששבו אל המקומות אשר לקחו מהם מלכי ארם. ומה שזכר בפרט אלה המקומות - שכם וסוכות וגלעד, וזָכַר מן השבטים מנשה ואפרים, לפי שמלכות יוסף תשוב לעתיד תחת מלך יהודה, כמו שכתוב בנבואת יחזקאל (לז, יט): ועשיתים לעץ אחד והיו אחד בידי, ואמר (שם פסוק כד): ועבדי דוד מלך עליהם, ורועה אחד יהיה לכולם ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד. ומה שזכר מואב פלשת ואדום, ואינם במקומותם לימות המשיח שכבר גלו כל האומות ונתערבו אלה באלה ואין היום גוי מיוחד אלא ישראל לבדם, רוצה לומר המקומות שהיו בהם מקדם אלו האומות, ולא האומות, וכן אמר בנבואת ישעיה לימות המשיח לעתיד (ישעיה יא, יד): וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה יַחְדָּו יָבֹזּוּ אֶת בְּנֵי קֶדֶם אֱדוֹם וּמוֹאָב מִשְׁלוֹחַ יָדָם וּבְנֵי עַמּוֹן מִשְׁמַעְתָּם, וכן זָכַר בנבואת דניאל לעתיד (דניאל יא, מא): אדום ומואב וראשית בני עמון. והנה זה המזמור כולו נאמר פעמיים, כי מתחילת המזמור עד למען יחלצון ידידך הוא במזמור נ"ז, ומן למען יחלצון ידידך עד סוף המזמור הוא במזמור ס', אלא שיש ביניהם שינוי מעט במלות שונות והענין אחד. והנה הקודמין נאמרים על דוד עצמו, וזה המזמור נאמר על ימות המשיח, ואמר המזמור על לשון בני הגלות ועל לשון מי שהוא מזרע דוד שתהיה לו המלוכה:
מלבי"ם תהלים פרק קח
(א) שיר מזמור לדוד, המזמור הזה הוא לקוח משני מזמורים שכבר נאמרו, מן פסוק ב' עד פסוק ז' נאמר בסוף מזמור נ"ז בברחו מפני שאול במערה, שהיה בתכלית היאוש ונושע פתאום, והתעורר כבודו ואור שחרו, ומן פסוק ז' עד סוף המזמור הוא סוף מזמור ס' ששם ספר ג"כ שכלל ישראל היו בתכלית היאוש, ונדמה להם שה' עזבום ופתאום נושעו, ואח"כ חבר שני הענינים למזמור בפ"ע לזמר לה' על תשועת היחיד ועל תשועת הכלל, ולזכור על ידו הנס שנעשה לו ושנעשה לעמו, ופרטי פרוש הכתובים כתבנו למעלה במקומות הנזכרים, עיין שם:
בהצלחה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il