דתי לטעמי, מה רע?

שלום וברכה

אכן נכון שאת כעת בנקודת מפנה קריטית, ואם תזכי להבין את עומק האמת שביהדות הרי תזכי לחיי נצח מאושרים ונכונים, ואם לא תזכי להבין את שורש ויסוד היהדות הרי סטית מהדרך הישרה והנכונה וחבל מאוד. ועל כן מה טוב שפנית אילינו כדי ללבן יחד את העניין כולו בשים לב ובהעמקה וכך אכן תקבלי מחדש את התורה ואת האמונה בצורה נכונה ובהירה. ובכן הדתי לטעמי הוא היפך הדת והיפך היהדות, הרי דתי לטעמי זאת אומרת שאין שום דבר שבאמת מחייב אלא לפי רצונך ולפי טעמך, וכי זאת היא ההגדרה של בני ישראל כי לי בני ישראל עבדי הם, וכי איזה עבדות יש פה לבורא כאשר את עושה רק מה שאת רוצה, זאת היא התורה הפרטית שלך ולא של האלוקים.

התורה כולה על כל פרטיה וצוויה נמסרה לנו ע"י בוראינו וכפי שיבואר בהמשך, וברור שלעולם לא נוכל לרדת לעומק רצון ה`, ולא נדע את טעמיו על כל דבר ודבר, ובטוחני שגם כעת אינך חושבת לרגע לאכול בשר של עוף שנשחט מהעורף וכי מה איכפת לו לה` אם נשחוט את העוף מהעורף או מהצוואר, וכן על זה הדרך המון שאלות שנשאל וכי מה איכפת להקב"ה אם כותבים את התפילין בכתב אשורית או בכת אחר בקלף או בנייר וכן על זה הדרך בכל שאר הדברים אין לנו כל הבנה ברצון בוראינו, אבל ברור לנו שהמצות נעשו במינון מדויק לפי נשמותינו כל מצווה ומצווה ומאחר שבוראינו ציוה לנו כל ברור שכאשר נעשה את המוטל עלינו לפי הוראות היצרן נזכה לתיקון נשמותינו ולהיפך אם לא נזכה לעשות את המצוות כתיקונם ונעבור על עבירות מסוימות נגרום ללכלך את נשמתנו או למנוע ממנו את המזון אשר נדרש לנו.

גם אם איננו רואים כלל את הנזק שנגרם כתוצאה ממעשינו אין זה אומר שלא נגרם נזק, וכגון המחלל שבת שחושב לעצמו וכי מה עשיתי בכך אבל לפי העונש אשר הושת עליו בתורה עונש סקילה הדבר מראה שהדבר הוא איום ונורא ודבר חמור קורה למחלל שבת עד שחיב הוא בסקילה. ולפי המבואר בספרי הקבלה בגודל הפגם שהאדם גורם בצינורות השפע של כל העם כולו ומקלקל בכך לכל העם, וכן אנו רואים שאחד הדברים שגרמו לחרבן בית המקדש היה שחיללו את השבת.

ישנם מצות שכיום נוכל להוכיח שהדברים משפיעים למרות שלא נבין איך הדבר משפיע, וכגון הנחת התפילין וההילות אשר הוכחה באין ספור צילומים בהשפעתה על ההילה, ודווקא תפילין כשרות בהלכה ואין לזה כל הסבר מלבד שהבורא הוא היודע בדיוק אם הדבר משפיע עלינו ואיך כי הוא בוראינו. עוד את יכולה לדעת שבחלל, בגד של פשתים וצמר מתפוצץ מחמת האנרגיות השליליות האדירות אשר מושפעות, ועוד מספר מצות במאה%20ה-21 וזה רק חלק מהדברים, אבל העיקר לדעת שבוראינו הוא היודע את הטוב לנו והוא נתן לנו את התורה לטוב לנו כמאמר הפסוק ספר דברים פרק ו (א) וְזֹאת הַמִּצְוָה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם לְלַמֵּד אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:

(ב) לְמַעַן תִּירָא אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר אֶת כָּל חֻקֹּתָיו וּמִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וּלְמַעַן יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ: (ג) וְשָׁמַעְתָּ יִשְׂרָאֵל וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ וַאֲשֶׁר תִּרְבּוּן מְאֹד כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהֹוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: ועוד ספר דברים פרק ו (כג) וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ: (כד) וַיְצַוֵּנוּ יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה: (כה) וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ:

וברמב"ן על דברים פרק ו פסוק כד (כד) לחיותנו כהיום הזה במשפטים, כי בכללם נחיה, וכלם טובים אין בהם רעה כלל, אבל כלם גורמים חיים טובים בסוף והנה אנחנו חייבין לעשות רצון הבורא, שהוא אלהינו ואנחנו עמו וצאן ידיו, ואין בכל מצותיו רק טוב ועוד שתהיה לנו צדקה לפני ה` אלהינו, ויתן לנו שכר טוב בעשיית כל המצות האלו קרא גמול המצות "צדקה", כי העבד הקנוי לרבו שהוא חייב לעבוד אותו, אם יתן עוד שכר בעבודתו צדקה יעשה עמו:

אנו כנבראים אין לנו אכן כלל זכות להחליט את הבורא שאותו אנחנו רוצים וכמו שאינך יכולה לבחור לעצמך הורים אחרים או להיות זכר או להיות בהירה או חומה על אחת כמה וכמה שאין כזה דבר אני רוצה אלוקים בצורה כזאת או אחרת, האלוקים שברא אותך הוא האלוקים ואין עוד מלבדו והוא המצווה עלייך לעשות דברים לפי דרישותיו ולפי דבריו, ואין אלו דרישות ללא פשר אלא הוא מתחייב שזה לטובתנו ומבטיח לנו שכר רב מאוד אם נעשה את רצונו, ורק בנו עם ישראל בחר לעשות את כל מצוותיו ולזכות לשכר הטוב האלוקים שהדת הגדירה הוא האלוקים שהוא הגדיר את עצמו וכל המצוות הם לפי הוראותיו ולפי הנמסר לנו בתורה שבכת ובתורה שבעל פה אשר יחדיו ירדו כרוכים ואת זה למדו בני ישראל במשך ארבעים שנה לדעת ולהשכיל את כל מצות ה` בדיוק רב לפי רצון ה`, לא יתכן שהתורה ניתנה ללא פירוש ולא ביאור ואעתיק מדברי ידידי הרב מנשה ישראל, התורה שבכתב נמסרה למשה על הר סיני, יחד עם פירוש הטקסט הכתוב שהוא –הפירוש- נקרא תורה שבעל פה, מכיון שהקב"ה מסר אותו למשה בעל פה, ואף ציווהו שלא להעלות על הכתב את הפירוש לתורה, ולהשאירו באופן של מסירה בעל פה מדור לדור. נחיצות פירוש לתורה שבכתב אינה מוטלת בספק, מאחר והרבה מקראות בתורה שבכתב אינן מבוארות כל צרכן, אם בכלל, ולדוגמא, מצוות הנחת תפילין נמסר בתורה שבכת בלשון הזה:

"וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך", בקראיה שטחית עולים כמה וכמה שאלות, שלולי בא לנו פתרונם בתורה שבעל פה לא היינו מבינים כלל איך עלינו לקיים את הכתוב הזה, שהרי לא נתבאר מה לקשור ואיך לקשור ומתי לקשור ואיפה לקשור ביד. שמא תאמר, מי אומר שהפירוש שבידינו הוא הפירוש האמיתי, ואולי זוהי המצאה מאוחרת של חכמים בכדי לתת משמעות לכתוב הזה, וכך יוכלו לבוא חכמים אחרים לתת פרשנות אחרת למקרא, וכפי שצצו כמה כיתות בהיסטוריה המאוחרת של אמצע בית שני שעיוותו את כוונת המקראות ופירשו כרצונם ללא השתעבדות לקבלה מסויימת מהדורות הקודמים, כשטענתם בפיהם כי פירוש התורה הנמצאת בידי קבוצת הפרושים [החרדים] הוא המצאה מאוחרת.

וכך משכנע רבינו משה סופר זצ"ל (חתם סופר יו"ד סימן שנו) את השיגעון שבטענה הזאת: כל סידורי מצוות, נראה לי כשיגעון מי שיאמר, שבאחד מהדורות קם אחד, והמציא להניח תפילין, ויצא בקרן אחד על מצחו, והטעה העולם לומר זהו טוטפת האמור בקרא, הלא ירגמוהו העם ויאמרו זה לא שמענו ולא ראינו מאבותינו מיום עמדנו על הר סיני, ועימנו משה רבינו עליו השלום, ואחריו יהושע בן נון, וזקנים, ונביאים, מי ימלא לבו לחדש דבר, וכן בענין סוכה וארבעת המינים [שלא מפורש בתורה אופן קיום מצוות אלו], וכל מעשה קרבנות, מי יכול לשנות הדבר בענין הנהוג בכל יום ויום לפני זקנים ונביאים, אם לא כך ראינו בעינינו ממשה רבינו עליו השלום ותלמידיו ותלמידי תלמידיו עד היום הזה, ויסכר פי דוברי שקר הקראים הרעים תימק לשונם בחיכם, כלה ענן וילך יורד שאול לא יעלה".

עד כאן לשונו המשכנע כל מי שאינו משוחד בעניין זה מדיעה קדומה. על אף האיסור לכתוב בספר את הפירוש לתורה הנקראת תורה שבעל פה, מצאו חכמי ישראל אחרי חורבן בית שני רמז בתורה שלפי הדור והזמן ותגבורת הגלות והפצת שבטי ישראל על פני כדור הארץ ראוי לעבור על דין זה ולהביא את התורה שבעל פה על הכתב, ואז הוחל בהעתקת כל פירוש התורה במשנה ובתלמוד, כפי שהם נמצאות בידינו כיום.

ובספר מצוות גדול לאחד מראשוני הראשונים מביא טעם נפלא למה שלא נמסרה התורה שבעל פה גם היא בכתב ברור, וכך היו נמנעים כל הפקפקוקים של הכתות השונות, וכך הוא מביא בהקדמה לספרו, בשם פרקי דר` אליעזר [שאינו נמצא בפרקי דרבי אליעזר שלפנינו]: טעם שלא נכתבה התורה שבעל פה על ידי משה רבינו: "מפני שראה הקב"ה שעתידים אומות העולם לכתוב עשרים וארבעה ספרים שיש בתורה נביאים וכתובים ולהפכם לרעה ולמינות, לכן מסר סימנים למשה בעל פה, ולא הסכימו מן השמים שיהא נכתב עד אחר שעמדו אמונות אדום וישמעאל פן יעתיקו אותם הגויים ויהפכו אותן לרעה כמו שעשו בתורה שבכתב, ולעתיד לבוא ישאל הקב"ה מי הם בני?, בני ישראל מביאים ספר תורה, והאומות מביאין ספר תורה, אלו אומרין שהן בניו, ואלו אומרים שהן בניו, הקב"ה שואל מי יש לו הסימנים שמסר בסיני בעל פה, ואין יודעים כי אם ישראל, וזהו שכתוב בהושע (ח ב) אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו, עכ"ל.

והיינו שהנביא שואל ומסביר בשם ה` `אכתוב לו רובי תורתי`?, הרי על ידי זה, מי יבחין מי הם בני, ו`כמו זר נחשבו`?!. עד כאן לשונו. כך שכל התורה ניתנה לנו מהבורא אשר בראנו ואין לנו אלא להיכנע לרצונו ועשה רצונו כרצונך.

ולכן אין חכמים הממציאים שום דבר ואין להם כל אפשרות לומר לך שאת פטורה מהמצוות שאת לא מרגישה את הקשר איליהם, אבל חזקה על ה` שנתן לך תורת חיים, ורק טוב ייה לך משמירת המצות כתיקונם, ועלייך להיכנע ולדעת שהבורר בשבת פסולת מתוך אוכל פוגם בעולמות העליונים וחייב מיתת סקילה והבורר אוכל מתוך פסולת הוא אינו עושה כל חטא, ולהיפך הדבר מותר וכך צריך לעשות ועומק ההלכה הזו אסביר לך מעט, כי הבורר אוכל מתוך פסולת איננו מגדירים את מעשהו כעושה פעולת ברירה אלא כמי שאוכל בעלמא ואין בכך שום מלאכה ולכן איננו עובר כל חטא משא"כ הבורר פסולת מתוך אוכל לא נגדיר את פעולתו כמי שאוכל כעת אלא כמי שמנקה את האוכל ואם כן הוא עסוק במלאכה של שיפור האוכל וע"ז חייב חטאת, וכן בכל מצות ה` יש היגיון עצום {למרות שאין לכך כל קשר לחיובינו לקיים מצות בפועל}

ולכן כדאי לך ללמוד ולהשכיל גם באמונה יסודית וגם במצוות ה` כולם ללמוד ולקיים את כל צווי ה` באהבה ובשמחה, מחשבה שאין לך שליטה עליה אין בה כלל חטא אבל המחשבה השנייה שנגררת ואת כבר יכולה להפסיק אותה היא כבר יכולה להיחשב כחטא, וחטא מחשבתי אשר המחשבה היא רוחנית יותר מהמעשה יכולה לגרום לפגם גדול בנפש, ומעשה בלתי טהור שפוגע ראשית בנשמתך ואת פשוט אינך מקיימת את צווי הבורא ועל כך את ראויה לעונש, אבל אין העונש העיקר אלא ההפסד שבהתרחקות מאת ה` כל המצוות כולם הם עצות להתקרבות אל ה` כמבואר בזוהר וכל מצווה מחברת אותנו אל ה` דרך צינור מיוחד רוחני המחבר אותנו אל בוראינו לפי ההוראות של הבורא ורק ע"י שמירת ההוראות בדיוק נתחבר למקום שעלינו להתחבר, עניין התפילה גם כן חז"ל נתנו לנו את הקודים שבהם נזכה להתחבר לאוצרות השפע,

ולכן מי שלא מתפל לפי הנוסח שהתקינו לנו מפסיד את התועלת העצומה שיש לנו מדברי חכמים וכמובן שיכולים גם כן להוסיף תפילות אישיות לבורא ככל הצורך וכאשר תלמדי בעומק את התפילה תזכי להתחבר לתפילה, עניין נוסף התפילה מלבד היותה אמצעי לבקשת דברים מה` יש בה ענין נעלה נוסף, כמבואר בספרים.

התפילה היא מלשון פתיל - חיבור דהיינו בשעת התפילה אנו מתחברים לה` ומתדבקים בו, ןידוע שמצווה גוררת מצווה ועבירה גוררת עבירה, ומבואר בספרים הקדושים וביניהם באור החיים הקדוש, שביאור הדבר הוא שכל מצוה מוסיפה קדושה על האדם, ומטהרת את נפשו, וככל שהנפש מטוהרת נמשכת היא יותר לטוב, ועושה היא מצות נוספים וחוזר חלילה.

ולהיפך חלילה כאשר האדם חוטא, ממשיך הוא עליו טומאה הגורמת לריחוק ופירוד מקרבת ה`, ונפשו מאבדת את חלק הקדושה שבה, ונגרר הוא לעבירה נוספת, והגלגל מתגלגל, עד שלא ישוב בתשובה. ומאחר שהחטא גורם להתרחק מה`, קשה מאוד לעשות מצוות, ולחוש בקרבת ה`.

ולכן ברור כאשר לא נשמרים בגדי הצניעות או כל חטא אחר מאבדים את טוהר הלב, וקשה מאוד להתחבר לתפילה, הנה כבר הארכתי הרב מאוד בדבר, ואשמח להרחיב לך עוד כפי רצונך וכפי הצורך,. אני ממליץ לך ללכת לסמינר שבו תלמדי להשכיל עוד ועוד ולהתחבר ליהדות באמת. ולאחר שברור לנו כל כך עד כמה הדבר בנפשנו ברור שמי שלא זוכה ללכת בדרך ה` הוא מאבד את עולמו וראוי לרחמים גדולים ולתפילה שיזכה לאמת כי אמת יש רק אחת. אשמח מאוד לבאר לך עוד ועוד כרצונך

בברכה – בנימין שמואלי