ערב יום העצמאות

שלום וברכה

החילונים בני ימינו אינם מתיוונים, מדינת ישראל שנוסדה במטרה מוצהרת למחוק את הדמות של היהודי האותנטי הצליחה מעל למשוער לדאבונינו, והחילונים בני ימינו הינו התוצר של התוכנית הזדונית הציונית של `חוזה המדינה` הרצל, ככה הוא `חזה` את המדינה, אחרי שחזר בו מהתוכנית המקורית שלו להעביר לנצרות מתוך רצון את העם היהודי, שבתוכנית המקורית הוא הצליח רק אצל יוצאי חלציו שחלקם התנצר.

[מלבד כשלון אחד בחזון הציוני שלשמחתינו לא התממש, הוא החזון שתוך דור לא יהיו יותר יהודים אותנטיים המתנהגים על פי שולחן ערוך מבלי לסור ימין ושמאל]. אחינו בני ישראל שאינם מתנהגים כפי שהתנהגו אבות אבותיהם, ואין להם רגש לדברים שבקדושה, [ואלו הם ב"ה רק מיעוט ביניהם], היא רק תוצאה מהגזילה השיטתית בה מנעו מהם את החינוך היהודי שורשי בה התחנכו אבותיהם רק לפני שני דורות, והתוצאה הסופית ניכר בדמות רחובות תל אביב הנראים כרחובות פריז.

המורים בבתי הספר משמיעים בוז על ה` ועל משיחו, ומלמדים את התלמידים תנ"ך בדרכו של וילהוזן הגרמני ימ"ש, הם לועגים על מחברי התנ"ך ומצהירים לפני תלמידים צעירים דברי לעג ובלע על דמיויות אבות האומה האמיתיים, ומה כבר אפשר לצפות כתוצאה מהחינוך הזה. ידידי משה, דע לך שאני כותב מתוך צער רב ועצום, על שולחני מצטברים באופן יום יומי משאלות ופקפוקים מנערי ונערות ישראל המציגים לפני את דברי הבלע ששמעו ממוריהם, ומבררים מה בדיוק התשובה הנכונה.

אין ברצוני לקלקל לך את החג, אבל אין זה סוד שדור מייסדי ומקימי המדינה היהודית ביקשו - ולמרבה הכאב גם הצליחו - לנתק את רוב העם משרשי הקשר העמוק שלו עם תורת ה`, ומאורח החיים היהודי המבוסס על מצוות תורה הנפלאה. ומעתה, גם אם נתעלם ממימדי התופעות האיומות כמו הפשיעה, הסמים, האלימות, הזלזול בהורים ובחברה, ומשאר תופעות קשות אשר התרבות שאומצה כאן בארץ דירדרה אליהן את הדור של העם היהודי, הרי די במחיר הכבד של הנתק הרוחני במצוות שבין האדם לבוראו (כגון: שבת, תפילין, טהרת המשפחה, כשרות, קדושת העיניים והברית, וכו`) אשר עם ישראל שילם תמורת מגוריו בארץ הנכספת, וכבר שמחת העצמאות המדינית דועכת בלב כל אוהב עמו ואלהיו. שהרי הריוח שבמגורים עצמאיים במדינת היהודים, דל הוא ביחס להפסד ולנזק הגדול שבניתוק רוב העם (!) משורשיו הרוחניים המקשרים אותו לבורא הכל שהכל בידו.

וכדברי חז"ל גדול המחטיאו יותר מן ההורגו, [וזאת אפילו אילו היינו חיים כאן מתוך עצמאות אמיתית ומוחלטת]. לצורך מי שאיננו מודע לגישה האנטי-תורנית של דור מתכנני ומייסדי השלטון היהודי המתחדש, החל מגזיזת פיאות ועד…, הנה לקט קצר של מגוון עדויות על דבריהם ופרסומיהם אז.

(ועיין עוד בספרים המופיעים ברשימה שבסוף הפרק). במאמר שכותרתו "האינקוויזיציה של הסוכנות" מדווח עיתון "הצופה" בחדש שבט תש"י (1950): "המחנה של העולים התימנים ליד כרכור נהפך לאינקוויזיציה. לשיא הגיע הדבר בשבועות האחרונים. המדריך הודיע שמי שילך להתפלל, הוא יגרש אותו מן המחנה. בשר מבשלים בכלים של חלב. העולים אינם אוכלים ומסתפקים בלחם יבש. העולים משוועים: "תושיעו אותנו"! והרי ציטוט מתוך מכתבו של החכם התימני דוד יצחק, ממחנה עין-שמר: "אליכם אישים אקרא! אחי ורעי שמעו לי! יש במחנה עין-שמר מנהגים משונים.

בתימן תחת שלטון הערביים היינו מקיימים מצוות התורה מבסירות נפש, וכאן, בארץ הקודש, גזרו עלינו גזירות קשות. שיקצונו כטומאת הנידה, מפרידים בין איש לאשתו!" וכו`. (כלומר, אינם מאפשרים לנשים לטבול במקווה ). באחד הימים הודבקה בחוצות תל-אביב כרזה אשר גוללה בזעקה את סיפורו של העולה מתימן סאלם יעקב גרפי, אשר אנשי הביטחון במחנה עין-שמר הרגוהו ביריות משום שהיה דורש וחוזר ודורש להקפיד על מצוות הדת.

וכאשר שני בחורי ישיבה מבני-ברק הפיצו כרוז בין העולים שבמחנה עין-שמר ובו נאמר בין השאר: "רוצים להסיר ליבכם מהאמונה הטהורה! רוצים להדיח את ילדכם הטהורים ולחנך אותם שיחללו שבת ושיאכלו טריפות! בחרו במחנה ועד שיעמוד על משמרת הדת. רבבות יהודים נאמנים עומדים לימינכם" וכו`. נעצרו מפיצי הכרוז על-ידי משטרת עין-שמר. ונחמיה ארגוב, מזכירו הצבאי של בן-גוריון, הסביר כי הם נעצרו בעוון קריאה למרד… הטיפול שקיבלו היה בהתאם. לפנינו צילום עמוד מתוך "המדריך השומרי" (דצמבר 1956). שים לב לארס האנטי-דתי הטמון בסגנון הדברים, ולמגמה המפורשת של המנהיגות באותה תקופה לעקור את דת ישראל מהנוער העולה, ולנתקו מאותה תורה נפלאה אשר אבותיו ואבות אבותיו מסרו את נפשם למענה.

והרי קטע מסכם מתוך מאמרו של יצחק מלצר (במה חופשית עמ` 10). "יעקב חזן, מנהיגה של מפ"ם ההיסטורית התלונן ו"הודה" כשאמר: "רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות". הרעיון לגדל כופרים גרם ל"מחנכי" הכפירה לפעול בשתי הדרכים: הראשונה – להעלים את כל היופי וההוד שביהדות ולשבש את המסורת היהודית – ולכן, כתבו להם הגדות חדשות לפסח, שינו את אופיים של חגי סוכות ושבועות, ובשבת ראו הישג סוציאליסטי למען "מעמד הפועלים", וכדי לשרש את השבת הנהיגו בקיבוצים נוהג שכל אחד לוקח לו "שבת" לעצמו – דהיינו יום אחד חופשי בשבוע כרצונו, והעבודה במשק מתנהלת שבעת ימים רצופים ללא "הפסד" חלילה. כמובן, ששיטה זו לא החזיקה מעמד זמן רב.

` הדרך השנייה – ל"חנך" לכפירה היא השנאת היהדות, לעג ורמיסה של כל היקר והקדוש במסורת ישראל. לדוגמא: יצחק בן אהרון, שהיה מזכ"ל ההסתדרות וח"כ מטעם המערך, סיפר פעם בטלוויזיה, שבפסח הם הניחו לחם בחלונות הבתים כדי שכולם יראו ולא יפחדו מהלחם… "חינוך" יהודי שכזה! בקינתו על מצב זה מתריס אורי צבי גרינברג (א.צ.ג) בשירתו הקולעת (ספר הקיטרוג והאמונה):

הננו מחנכים תינוקות בית רבן – ללא דעת יש אל, וללא כוסף (כיסופים ל-) מסורת חגים. ללא טעם תפילה ניגונית, ושבת על דגים. ועל כן תינוקות פה עומדים בתמיהה ורואים זקנם מתפלל לאלוקים… הכי יש אלוקים הם יודעים כי האב הקדמון של האדם היה קוף או עכבר שכזה…" הייתי בשמחה מצטרף לשמחה שלך, ולחגיגות השישים למדינת ישראל, אך האמת היהודית הבאה מנקודת מבטה המרוממת של תורת הבורא, אינה יכולה להסכים לחגיגות בנסיבות אלו.

וכדרך עם ישראל לדורותיו, עלינו לצעוד עם האמת גם בתקופה שבה איננה נחשבת פופולרית כל-כך. חג שמח - מנשה ישראל