הלכה וכף זכות

שלום וברכה אעתיק את דברי המאירי על מסכת אבות פרק א משנה ו אמר והוי דן את כל אדם לכף זכות כלומר כשתראה איזה פעולה יוצאה מאיזה אדם ותהיה הפעולה בעלת שני אפשריים אחד טוב וא` רע ויהיה ענין בעליה בלתי נודע אצלך

ראוי שתכריע הפעולה לכף זכות ואל תדינה לכף חובה ואין צריך לומר כשנודע פועלה כאדם כשר שאל יחשדוהו בדבר חטא במחשבתו כאומרם ז"ל שבת צ"ז א` החושד בכשרים לוקה בגופו ואפילו היתה הפעולה נוטה לצד רע ראוי לסמוך לזכות ולחזור אחר (הכרח) [הכרע] הטוב בכל מה דאפשר וכבר הביאו הרבה מעשים במסכת שבת קכ"ז ב` אירע לחסידים והיו שואלים לתלמידיהם במה דנתוני והיו משיבים להם איזה טענה של זכות ואף הם היו משיבם העבודה כך

היה ואתם שדנתוני לזכות כלומר אפילו שהמעשה היה דומה בעין כל רואהו רע המקום ידין אתכם לזכות אבל כשהיה פועלה נודע ומפורסם לרשע ראוי ג"כ לדון פעולותיו לכף חובה בלי ספק כי לא יוצדק מעשה (לעושהו) [מעושהו] ולא יתפאר הגרזן על החוצב בו והנה שלמה אמר כי יחנן קולו אל תאמן בו כו` וחכמי המוסר אמרו הזהר מחלקת לשון הנבלים כנזהר מן הקשת אשר כל עוד שיוסיף להכנע יוסף להכות:

בברכה - בנימין שמואלי