לימוד קבלה, באיזה מצב?

לכבוד השואל, 

דעתו של הרמח"ל ז"ל מובא במאמרו "דרך חכמה" בסופו: 

"הנה מה שצריך כל הרוצה להיות חכם בישראל לדעת תחלה, הוא כ"ד הספרים עם ביאוריהם הראשיים. ואחרי זה י"ג מדות שהתורה נדרשת בהם, עם כל ביאוריהם, כי הם דרכי התורה שבעל פה. אחר כך צריך שידע לימוד הש"ס עד שידע להבין כל הלכה שתהיה על בוריה, וידע דרכי המשא ומתן בקושיות ובתירוצים. וידע להבדיל בין תירוצי הדחייה ובין התירוצים האמיתיים; ובין הקושיות הנעשות להצעה לתירוץ, והקושיות החזקות והאמיתיות. ואחר שידע כל אלה ראוי שילמד כל הש"ס מראשו לסופו, בהבנת לכל פשוטי הסוגיות על בוריין. אחרי כן צריך שילמד ספר היד להרמב"ם מראשו לסופו עם מפרשיו, לדעת מוצא כל דין ודין. אחר כך ילמד הש"ע ויראה כל דין שיש בו חלוק מדברי הרמב"ם, או נוסף עליהם יבקש מוצאו בבית יוסף ויבין טעמו ונימוקו. אחר כך ילמד כל מדרשי הקדמונים עד תומם. עוד ילמד מלאכת ההיגיון והמליצה והשיר עד שידע אותם, ויזהר ללמוד אותם מספרי המחברים שקצרו בהם. עוד ילמד עיקרי ההנדסה התשבורת והתכונה הראשיים עד שידעם, ושאר החכמות והמלאכות מה שצריך לו ילמד עד שידעם. ואז ישים עיקר כל עיונו באלקיות כל ימי חייו. ואולם אין צריך שילמד כל הש"ס תחילה, ואחר כך יתחיל בהרמב"ם ואחר כך המדרשים ואחר כך החכמות. אלא יחלק שעותיו ללימודים האלה, וירבה תחילה באותם שכמותם יתר, עד שיגמור אותם. ואחר שגמרם אז יוכל למעט בהם מרגילותו הראשון, רק שיקבע להם שעות שלא ישכחם. והמלאכות והחכמות החיצוניות, כשידעם יניחם. אך למען לא ישכחם, יחזור עליהן בהפנותו אל בית המים. ויחלק שעותיו באופן שעיקר עיונו והשתדלותו יהיה באלקיות, ומכל שאר חלקי התורה לא יניח ידו, אלא ילמד בהם דבר יום ביומו לחיבובה של תורה."

בברכה, 

רב נחום