כיצד מהתורה מותר לגבר לשאת יותר מאישה אחת?

לכבוד השואל, 

כפי שהבנתי, עיקר קשר הנישואין והאחדות מצד הבעל, חייב להיות לקיחת אחריות. וכמו הלשון הכתוב בכתובה, הבעל מתחייב לזון את אשתו ולמלא את כל צרכיה וכו' באופן הכי מעולה.

ובזמן שזה היה באפשרי, היה הבעל חייב לשער בעצמו אם יוכל לישא ולקחת על עצמו את האחריות לעוד נשמות עם כל צרכיהן.

ואפילו אם כן שיער שהוא יכול לישא יותר מאשה אחת, אין לו להחסיר כלום במילוי הצרכים של כל אחת מהן , וכמובא בשולחן ערוך.

ואין זה צריך להיות נוגע ליחס הפנימי עם כל אחת, כי ככל שהם כולן נשיו ומיוחדים לו, אין זה נקרא בגידה במה שנותן לאשה השניה. ועכ"פ הענין של אי שיווי מצד הרגשות בין הבעל לנשיו - הרי זה שייך לענין של תיקון המידות, וכמו שכל זוג חייב לאזן את השלום בית שביניהם, כך בימים שנהגו כדין תורה היה חיוב על הבעל לאזן את רגשותיו, ככה שלא יפר את האיזון שיש בקשר הפנימי שבונה בין אשה לאשה.

ולבי ייחוד הנשמות, אשר כלול בענין הפסוק "ויקרא את שמם אדם", י"ל שעל פי קבלה יתכן שישנן כמה נשים השייכות לשורש נשמת גבר אחד. משא"כ לגבי אשה, שלא שייך שיהיה יותר מגבר אחד השייך לנשמת אשה אחת. 

ועל כל פנים כל זה לא שייך לנו כהיום. כי כבר מלפני אלף שנים, גזר רבינו גרשום בחרם על קהילות האשכנזים שלא לישא יותר מאשה אחת, ואפילו אצל הספרדים, נתקבל כעבור השנים שכמעט ואין איש כיום שישא שתי נשים וכמותר על פי תורה.

והטעם הוא, לפי שמאז, כבר אין ביכולת הגברים לישא באחריות כזו הנזכר לעיל; עד שאנו מגיעים לימינו, כאשר אנו רואים שהמציאות היא שהלואי שיוכל הגבר לעמוד באחריות של הנישואין אפילו רק עם אשה אחת. 

ולכן נראה, שגם מצד הקבלה אין לנו לראות כיום את שייכות נשמת האשה לשורשו של הגבר מסויים  כיותר מאחת, וכפי המציאות המצוי אצלינו כיום, וכנ"ל. 

בברכה, 

רב נחום