מה ההבדל בין רוח הקודש, גילוי אליהו, מלאכים, נשמות

שלום וברכה

רוח הקודש היא השראת השכינה, כך מבואר ברש"י במסכת עבודה זרה. גילוי אליהו זה שאליהו נגלה אל האדם.

מלאכים הם מלאכי מרום ונשמות הם נשמות הנאצלות מתחת כסא הכבוד אילינו בני האדם. שורש נשמותינו הוא ממקום נעלה יותר מאשר שורש נשמות המלאכים. 

בעניין החיה והיחידה אעתיק אור החיים על ויקרא פרק כב פסוק יב וראיתי להעיר לבות בני אדם ברמז גדול אשר רמזה פרשה זו, דע כי אמרו ז"ל (סנהדרין צג.) שעם בני ישראל הדרגתם למעלה מהדרגת המלאכים, ואמרו עוד כי ה` ברא ד` עולמות זה למעלה מזה, ורשומים המה בפסוק (ישעיה מג ז) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, לכבודי עולם עליון הנקרא אצילות, בראתיו הנקרא עולם הבריאה, יצרתיו יצירה, עשיתיו עשיה: עוד יש לך לדעת כי כבודו יתברך מלא כל עולם ועולם, ועד מתחת עולם דכתיב (דברים לג כז) ומתחת זרועות עולם, ואורו יתברך מאיר בד` עולמות, הוא בסוד ד` אותיות "שם הוי"ה ברוך הוא", יו"ד בעולם "האצילות", ה"א ראשונה בעולם "הבריאה" וכו`, ואמרו ז"ל (זוה"ק ח"ג ריח:) שחיונית המתנועע בבני אל חי הוא מאורו יתברך דכתיב (דברים לב ט) כי חלק ה` עמו, גם קראם ה` בניו:

עוד אמרו ז"ל כי בחינות החיוני שבאדם יתייחס אליו ד` כינויים, יש שיקרא נפש, ויש שיקרא רוח, ויש שיקרא נשמה, ויש שיקרא חיה, בסוד כי רוח החיה באופנים (יחזקאל א כא) ותקרא נשמה לנשמה (עי` זוה"ק ח"א פ:), ואמרו אנשי אמת כי בחינה הבאה מאור "עולם העשיה" לצד היותו מועט, ואין בו אלא כל שהוא מהחיונית המנענע, והוא הוא שמרגיש במורגשות עולם הזה, ועשה ה` ככה לסיבת העולם להיותו גס, וזו תקרא "נפש", והבאה מאור "עולם היצירה" לצד היותו עליון מעולם העשיה, הארתה גדולה ותקרא "רוח", והבאה מאור "עולם הבריאה" תקרא "נשמה" לצד הדרגתה, והבאה מאור "עולם האצילות" תקרא "נשמה לנשמה": והנה האדון ה` צבאות עשה התקשרות כל העולמות רוחני וגשמי באדם ישר קשר כל הגשמיות וכל הרוחניות יחד, הגשמיות בנה ד` יסודות, ושם שם לו חק הרוחניות מכל העולמות:

ויש לך לדעת כי הגשמיות יתנגד לחיבור הרוחני, יותר מהתנגדות אש ומים, ולזה נתחכם ה` ברוך הוא וברא באדם מכון הראשון שהוא הנפש שאין בה אלא חלק מועט מהרוחניות, והשרה בתוכה בחינה עליונה ממנה שהיא בחינת הרוח, ונמצאת הנפש ממצעת בין הגוף ובין הרוח, כי אין הרוח עומד בגשם בלא אמצעיות הנפש, וכמו כן הרוח ממצע בין הנפש והנשמה, כי הנפש בערך הנשמה שאורה רב כגוף לערך הרוח, וכן נשמה ממצעת בין הרוח ובין נשמה לנשמה, נמצאת אומר כי הנפש יכולה עמוד לבדה, והרוח בב`, והנשמה בג`, ונשמה לנשמה בד`: עוד אמרו יודעי דעת קדוש (עיין זוה"ק ח"ב צד:) כי התעצמות השלמים באמצעות לקח טוב אשר נתן לנו הבורא, הוא לעלות ממדריגה התחתונה למדריגה שלמעלה ממנה, על זה הדרך נפש יעלה למדרגת רוח, ורוח למדרגת נשמה, ונשמה למדרגת נשמה לנשמה, וזו היא תכלית סיבת בריאת האדם, תן לחכם ויחכם (משלי ט ט):

עוד אמרו ז"ל כי ההשגה בהעלאה זו תסובב שישלח אדם ידו ויהנה, כאדם העושה בשלו, והוא סוד (תהלים קכח ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך, פירוש האושר שלך והטוב שלך, והוא מאמר חז"ל שהנפש קודם ביאתה לעולם הזה אוכלת כבת בוגרת, ובחזרתה כבת נשואה: עוד יש לך לדעת כי כל אשר יצר וברא ועשה ה` הכל עומד למזון ולמחיה מעולם העליון, שאליו יקרא "עולם האצילות" והוא אור היו"ד שבשמו יתברך, והמזון ההוא יקרא קודש, והוא מקור החיות והאושר והטוב, והגם כי כל הנבראים יורד להם החיות, כי זולת החיות אין נברא, והוא סוד אומרו (נחמיה ט ו) ואתה מחיה את כולם, עם כל זה ישתנה השפע בהתרחקותו, כאשר ישתנה הצומח מן הארץ כשמתרחק מהיניקה, ועשה ה` ככה לתת לכל אחד כפי בחינתו, וכפי אשר ישיג בטהרתו:

גם לארץ הגשמית יתן לה ה` מים, וזהו שפעה וחיותה והולידה והצמיחה, ועל דרך זה גם כן הוא שפע החיונית של הנפשות, והרוחות, והנשמות, ונשמות לנשמות, כפי בחינתה, כי לא כל הנפשות בהדרגה אחד, ולא כל וכו` שוות וכו`, ואין לך נברא בין בגשמיים ובין ברוחניים, בין במלאכים העליונים, בין בנפשות, רוחות, נשמות, נשמות לנשמות, שאינם צריכין לשפע הקדוש אלא כל אחד כפי שורשו הקדוש: עוד יש לך לדעת כי להיות שיש אדם שזוכה לכל המדרגות הקדושות, ויש שזוכה לג`, ויש לב`, ויש לאחד, ומי שלא זכה אלא בנפש בעולם הזה, ולא לרוח, אין מעשיו מועילים כלום, כי אין כח בידו להשיבה למעלה, כי אין מחזיק בידה להטותה, אלא באמצעות הרוח, אם יזכה לרוח "באמצעות מעשיו הטובים" יעלה הנפש למדרגת הרוח:

ודע כי כאשר יעלנה למדרגת הרוח, הנה הוא קנאה במעשיו, ונקרא הוא בעלה, והוא סוד אומרו (משלי כג ב) אם בעל נפש אתה, פירוש קנאה והיא שלו, באמצעות היגיעה והמושג מהיגיעה נעשה הרוח בעל נפש, כי עולה היא עמו, ושוים הם בהדרגה ומקום תחנותו תחנותה מפתו תאכל ומכוסו תשתה ובחיקו תשכב: וכן הרוח בערך הנשמה, והנשמה בערך נשמתה, וקניית מדריגות בחינות הקדושות הלא היא באחת משתי סיבות, או מצד המזריע, כי האב יפעיל כח עליון בבן, כמו שפירשתי בפרשת ויחי (בראשית מט ג) בפסוק ראובן בכורי, או לצד התעצמות באמצעות עסק התורה, וכמו שכתב בזוהר הקדוש (ח"ג צא:)

בפסוק שור או כשב או עז כי יולד, כי האדם יכול להשיג מה, כפי התעצמותו בתורה וכו`, אפילו יהיה במדריגה שאין למטה ממנה אם יטריח ישיג הדרגות עליונות כפי שיעור היגיעה יעוין שם דבריהם: עוד יש לך לדעת, כי המסובב מחטא האדם גם כן ישתנה, כפי מה שהיא בחינת האדם, כי אינו דומה פגם אשר יסובב לנפש כפגם הרוח ושאר הדרגות, כי פגם הנפש יסובב כליונו בסוד (יחזקאל יח ד) הנפש החוטאת היא תמות, ופגם הרוח אפילו לא יסובב אלא כתמים ונגעים, יחשב פגם גדול: ולזה יצוה ה` עליו והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה (קהלת יב ז), ודרשו רבותינו ז"ל (שבת קנב:) תנה לו כמו שנתנה לך, שזולת זה נדבקים בה סרכי הטומאה, ויסבוה לגיוני הסטרא אחרא וימנעוה משוב אל מקומה הראשון:

ופגם הנשמה הגם שלא יגיעה כשיעור הנזכר, אלא יפחת אורה ממה שהיה תכסהו כלימה, כי הכל כפי המבייש והמתבייש (ב"ק פג:): ופגם נשמה לנשמה, הגם שלא יגיע (עליה) [עדה] מהפגם ולא הפחתת אורה, אלא שיסובב שתצא ממנו שלא כרצונה, כמו שאמרו בתיקונים (תיקון ע) בסוד פסוק (משלי יב כא) לא יאונה לצדיק כל און, שמדבר הכתוב במי שיש לו נשמה לנשמה, וכשבא אדם לידי חטא מסתלקת הנשמה הקדושה, שלא יאונה לה און, וסילוקה זה תקפיד עליו, כפי ערך מעלתה, הא למה הדבר דומה למאכסן מלך בביתו, וחוזר בו ומגרשו: ע"כ. שרפים וחיות ואופני הקודש הם דרגות מלאכים זה למעלה מזה.

בברכה - בנימין שמואלי