זאולוגיה במקורות

שלום וברכה

לטענתך שהדבר כל כך פשוט שהתורה מדברת על מה שאנו קוראים עטלף, וכל כך פשוט שעטלף מוליד ולא מ טיל, מה לדעתך הביא את חז"ל ששוטים הם בוודאי לא היו לכל הדעות, לטעות ולהטעות בטעות גלויה כל כך, שכל אחד יכול לעמוד בה. היעלה על הדעת, לדעות האפיקורסים שחז"ל בדו את התורה מלבם עפ"ל, הם היו כל כך תמימים שהאנשים שלפניהם הם מדברים לא יבדקו אם העטלף מטיל או מניק, ומה הכריח אותם להגיד כללים בומבסטיים בדברים שכל אדם יכול לבדוק, ולהסתכן בכך שיכחישו אותם מאוחר יותר. יש חזקה בתלמוד שבני אדם אינם משקרים בדבר שאפשר לעמוד על השקר בקלות.

יצויין כי ברור מעל כל ספק ששמות בעלי חיים וצמחים בעברית כפי שהן היום, בנויות על כמה וכמה השערות וחוקרי הלשון בעצמם מודים כי בהרבה מקרים טעו בזיהוי, כמו האבטיח דימינו שאינו האבטיח של התנ"ך וכן הרבה. אסתפק בהצגת התשובה לשאלה מכבוד הרב יעקב סגל שליט"א שאלה: במס` בכורות ז` ע"ב כתוב שהעטלף אע"פ שמטיל ביצים הוא מניק [שלא כשאר מטילי הביצים], ואילו העטלף הידוע לנו אמנם מניק, אך הוא מוליד ולדות ואינו מטיל ביצים.

תשובה: ראשית: עיקר חידוש הגמרא היא שלמרות היות העטלף עוף המעופף, ולכן נמנה בתורה כעוף, הריהו מיוחד במעופפים שהוא מניק, עד שב"בריטניקה לנוער" כרך י"ב עמ` 50 כותב בהתפעלות איך חז"ל ידעו על ייחודיות זו כל כך מזמן. שנית: אין העטלף הידוע לנו אותו העטלף ממש שהתכוונו חז"ל, שהרי החומש בס` ויקרא י"א פסוקים י"ח וי"ט כותב את התנשמת ואת העטלף בתור עופות טמאים, ורש"י [וכן החזקוני ועוד מפרשים] מבאר גבי "תנשמת": "היא קלב"א שורי"ץ ודומה לעכבר ופורחת בלילה". דהיינו: מה שאנחנו קוראים עטלף! א"כ ה"עטלף" הכתוב שם אח"כ הוא ודאי סוג השונה מהעטלף הידוע, אף אם דומה לו, ולגביו חז"ל אמרו שמטיל ביצים ומניק.

ישנם יותר מ1000 מיני עטלף, ועל הרבה מהם לא ידוע כמעט כלום, ובודאי יש ביניהם שנולדים אם לא מביצים ממש אז מהדומה לביצים: כששילייתם עטופה בכרום קשה לשמר העובר. גם בהרבה מסוגיהם יש רביה מיוחדת הנקראת "הריון מתאחר" שהזרע מתחיל להפרות הביצית ואח"כ הביצית משתרשת ברחם ומתפתחת רק כמה חודשים מאוחר יותר [אינצק` של החי והצומח של א"י של עזריה אלון כרך 7 עמ` 66], דהיינו שאין גוף האם משתתף בגידול העובר ברציפות כמו בשאר היונקים, וזהו דומה להטלת ביצה שגוף האם מפסיק להיות שותף לגידול העובר.

בהצלחה - מנשה ישראל