עידוד רוחני

לכבוד הרב שלום. אני בגיל 31 גדלתי בבית מסורתי. לפני בערך 7 שנים קרה לי סוג של נס מסוים ומאותו רגע הבנתי כמה טוב השם והחלטתי בלבי שאני רוצה להתקרב אליו, מה שנקרה לחזור בתשובה. לאט לאט התחלתי להתעניין ביהדות ,דרך אתר הקודש מזכה הרבים הנפלא שלכם הידברות. שם צפיתי ואני צופה עד היום בהרצאות ובשיעורי תורה של רוב הרבנים. בקצב שלי התחלתי להתחזק בקיום מצוות מסוימות, שלבתי עם שיעורי האתר, שיעורי תורה נוספים בבית הכנסת ובבית המדרש ופה ושם שיעורי תורה עם חברים. התייעצתי עם רב וחברים נוספים איך עליי לנהוג בשלבי ההתחזקות שלי, וכמובן הכל לפי הקצב שלי. ברוך השם כיום לדעתי אני ברמה רוחנית גבוהה.השם הטוב זיכה אותי ולפני שנתיים התחתנתי דרך היכרות עם אישה יראת שמיים נפלאה שאני מאוד אוהב ומעריך שכמובן פחות או יותר ברמה הדתית שלי. ברוך השם יש לנו שתי בנות מקסימות ואני האדם המאושר בעולם. כבוד הרב כאן אני זקוק לעידוד רוחני מצידך. לפני שהחלטתי להתקרב לבורא לא היה לי שמץ של מושג שבקיום המצוות קיים המונח "הלכות", בתוך שלבי ההתחזקות הבנתי שלכל מצווה יש הלכות שלפיהן צריך לנהוג בכדי לקיימה. אחרי שלמדתי ואני עדיין לומד הלכות בכדי לקיים מצוות כסדרן (נקרא לזה בשלמות) אני מרגיש שדיי נמאס לי כל עניין ההלכות כמעט לכל דבר יש הלכה וככל שאני לומד יותר הלכות אני מרגיש חנוק,לצערי אני מרגיש "יוסף דעת יוסף מכאוב" מצד אחד אני יודע שההלכות זה רצון הבורא ומצד שני אני מרגיש לא בנוח שאני לא מקיים חלק די קטן מכל ההלכות שלמדתי עד עכשיו, את שאר ההלכות ו(זה לדעתי הרבה מאוד ) אני משתדל לקיים דיי בשמחה. אחד העידודים שעוזרים לי להמשיך לעבוד את השם בשמחה הם המחשבה שאני מבין קומץ אנשים מכל העולם שמשתדלים לעשות את רצון הבורא. הייתי מבקש אם הרב יוכל לעודד אותי ולהדריך אותי מנסינו לאור המצב. תודה רבה.