הציפיות שלי גבוהות או שזה באמת הנשמה שהקב"ה נטע בי

אני אדם שמרגיש קצת מוזר ביחס לעצמי.יש לי שאיפות גבוהות ביחס להכל .אם זה ביחס לקריירה שאני רוצה לפתח .אם זה ביחס לכוח פיזי .אם זה ביחס לזוגיות שאני רוצה הכי טוב והכי מושלם. ואם ביחס לחכמה אם בתורה ואם בשאר החכמות וכו..אפשר להמשיך עוד הרבה .לצערי שאני רואה את עצמי אני יודע שהגוף הוא מוגבל כמובן שהשאיפות הם בגדר אפשריות פשוט אני רוצה תמיד להיות בין הכי טובים .אני שואל את עצמי כל הזמן הרי הקב"ה מכניס לנו את כל המחשבות האלה אין סתם אני אדם מאוד דתי שמאמין שהכל מאיתו יתברך ואין פשרות .אבל אני מיסתכל על עצמי ואני אומר אולי אני סתם משלה את עצמי ביגלל חסרונותיי, אז למה הקב"ה נטע בי נשמה כל כל גדולה שרוצה הכל והכי טוב.כמובן שאני לא מוותר לעצמי ואני משקיע בהכל כדי להיות טוב ליפעמים לא הולך אבל אני לא מוותר ואני עובד קשה ולא יושב בביית ומחכה שיבוא הכל.השאלה היא כזאת :למה תמיד הציפיות שלי גבוהות אני מושפע ממשהו או שזה באמת הנשמה שהקב"ה נטע בי שרוצה הכל הכי טוב,האם זה ישנו בפוטנציאל ואנ י צריך רק לימצוא אותו או להכיר במיגבלותיי ולהיסתפק "בקטנות" אבקש להיתייחס בהרווחה אני מרגיש קצת אבוד עם השאיפות כמובן שזה דורש הרבה כח וליפעמים זה גם מעייף שאני יוכל לקבל תשובה שכמובן תשפיע על חיי .רב תודות