שאלה לרב מנשה ישראל - מופתים מגדולי ישראל, האם באמת ואיך?

שלום וברכה

א. ברור שהצדיקים במהלך כל הדורות פעלו אותות ומופתים עצומים למעלה מהשגה אנושית, וכל סיפורי הנפלאות הכתובים בתלמוד ובספרי המדרשים של חז"ל אמת ויציב, וכל מי שמטיל בכך ספק הרי הוא מין ואפיקורס שאין לו חלק לעולם הבא, כמו שכותב הרמב"ם. כך גם סיפורי הצדיקים שנכתבו בידי גדולי ישראל כדוגמת הסיפורים שרבינו חיים ויטאל מספר על רבו האריז"ל, והסיפורים שרבי חיים מוואלוז`ין מספר על רבו הגאון מוילנא, וסיפורי הבעש"ט המסופרים על ידי תלמידיו הקדושים, כולם אמת ויציב ואין בהם ח"ו עיקש או נפתול. עם זאת, אמת שבמהלך הדורות האחרונים התפתחה לה בעיקר במאה האחרונה, תעשיה של הדפסת סיפורים על צדיקים שלא כולם אמת, ויש אנשים שהשיגו על ידי כך את פרנסתם, ואכן הם הזיקו מאוד לאמינות הסיפורים הק`, אבל עלינו לברור את הבר מתוך התבן, ואלו שבקיאים קצת מבינים מיד מה אמת ומה לא.

ב. המופתים שפעלו הצדיקים לא היו על ידי השתמשות בקבלה מעשית, הם גינו את הדבר בכל דרך, והזהירו מאוד שלא לעשות את זה, ושיש בדבר סכנה גדולה. המופתים והנסים שהם פעלו היה בכוח קדושתם ואמונתם האיתנה בבורא עולם. וכלשונו של נכדו של הבעל שם טוב הרב הקדוש מסדילקאב בספרו דגל מחנה אפרים [פרשת וישלח]:

"עוד יש לפרש, כי במקלי עברתי את הירדן הזה. על דרך שסיפר אדוני אבי זקני נשמתו עדן זללה"ה שפעם אחת עבר את נהר הנעסטר בלי שום שם רק היה מניח חגורו ועבר עליו, ואמר שבאמונה גדולה הוא שעבר, וזה יש לומר שרימז יעקב אבינו ע"ה במקלי גימטריא יעקב היינו בשמו שהוא יעקב מידת אמת והיינו לגודל אמונה שלו בזה עברתי את הירדן והבן".

בהצלחה - מנשה ישראל