האם כל מעשה שלנו מכוון מ: ה` ?

שלום וברכה

ענייני הפרנסה וכן כל דבר גשמי אחר הוא רק בידי שמים. ואעתיק מספר שם עולם חלק א - פרק ג ואחר כך אמר הכתוב אין עוד ואמרו חז"ל אין עוד אפילו בחללו של עולם, רוצה לומר דמה שנעשה בכל חללו של העולם כולו מן הארץ עד לרקיע, הכל הוא בהשגחת השם יתברך. וכבר דברו חז"ל בענין ההשגחה ואמרו אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה. וכן כל עניני הפסד או ריוח שמזדמן לאדם הכל הוא בהשגחת השם יתברך כמו שאמרו בכמה מקומות.

וההשגחה מקיפה על כל פעולותיו של האדם, וכן על מחשבותיו, וכמו דכתיב בפרשת עקב כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל ותרגם יונתן דיהיב לך עצה למקני נכסין. ושמעתי בשם גאון אחד שאמר, שצריך האדם להתבונן בעסקיו ויראה השגחת השם יתברך עליו ועל ידי זה תתחזק אצלו מדת הבטחון, וזהו שכתוב טעמו וראו כי טוב ה` אשרי הגבר וגו`, רוצה לומר שיתבונן היטב כאחד שרוצה לטעום איזה דבר.

ואפילו אם לא היה מינכר ההשגחה כל כך בסוף העסק, כגון שהביא תבואה לשוק למכור והשער היה אז ביוקר ועל ידי זה הרויח וכהאי גוונא, יתבונן איך בא העסק הזה מתחלה לידו דהיינו באיזה אופן נזדמנו לו התבואה או המעות על זה, וכהאי גוונא בכל עסק, ויראה השגחה גלויה: וכן כל ענייני צער שמזדמן לאדם, שאחד מחרפו ומגדפו, הוא הכל מן השמים על עונותיו, אלא שמגלגלין חוב על ידי חייב, וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק והשבות אל לבבך, שעונותיך הם המחרפין אותך.

וכן אם אחד הכה אותו אפילו במזיד, הוא גם כן השגחה מלמעלה, אלא שמגלגלין וכנ"ל, וראיה ממה שאמר הכתוב וכי יריבון אנשים והכה איש את רעהו וגו` שבתו יתן ורפא ירפא ואמרו חז"ל מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות דלא לימא רחמנא מחי ואיהו מסי, והרי הכתוב מדבר שאחד הכה את רעהו במזיד על ידי מריבה אלא על כרחך דגם זה בידי שמים. וכן מצינו בדוד כשקילל אותו שמעי בן גרא ויסקל אותו באבגים ועיפר בעפר, השיב דוד ה` אמר לו קלל ע"ש בקרא. וכל זה עושה השם יתברך לטובת האדם כדי שיכופרו עונותיו על ידי העלבון.

וכאשר יתיישב האדם היטב בנפשו אין צריך ליתן לבו כלל לזה להשיב תשובה למחרפו, ואדרבה יודה לה` על שהזדמן לו דבר שיכופרו עונותיו, וכמו שאמרו חז"ל הנעלבין ואינן עולבין, שומעין חרפתם ואין משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו. וכשיבין הדבר היטב שטובה רבה נסבבה לו על ידו, יהיה נקל לו ממילא שלא להיות לו נוקם ונוטר עבור זה, וכדוגמא שאחד אינו מקפיד על חבירו על שרחצו היטב במים חמין מעפרורית שעליו אף דבעת הרחיצה קשה לו החמימות.

וראה אחי מה דאיתא במדרש רבה (פרשת מקץ) על שאמר יעקב לבניו למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח, התרעם עליו השם יתברך ואמר על ידי נביאו ישעיהו למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה`, והיינו משום דהיה לו להתבונן דבודאי מה` נסבב כן מה שסיפרו לו וכל מה דעביד לטב הוא דעביד ולא לתלות הרעה בהם: וכן אם אחד זן את חבירו, או שאר טובה כהאי גוונא, הוא הכל מאת השם יתברך שנתן בלבו שייטיב עמו.

וכן מצינו בכתוב שאמר לו השם יתברך לאליהו הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך, והאלמנה ההיא לא נביאה היתה אלא שניתן לה הרצון אודות זה. ועל כן אם אחד לא רצה למלאות רצונו באיזה דבר כגון לקנות מאתו סחורה או להקיף לו מעות וכהאי גוונא שאר טובה, אין לו להיות תרעומות עליו כלל, כי מסתמא לא נקצבה מאת השם יתברך הטובה הזו אצלו. ושמעתי בשם גדול אחד שאמר, דזה דומה לאחד שצריך לאיש ששמו ראובן, ושאל לאנשים איה אוכל למצוא האיש ראובן, ויענוהו במקום פלוני נמצא קיבוץ אנשים לך ובקשהו אולי נמצא שם, וילך לשם לדרוש אולי נמצא האיש ראובן אצלם ולא היה שם.

האם יעלה לו על הדעת להתרעם על כל אחד שם למה אין שמו ראובן כיון שבאמת אינו ראובן, אלא הולך למקום אחר ומבקש איה הראובן האמיתי שאליו יכונן מטרתו. כן הדבר הזה, מה שייך תרעומות על זה האיש שאינו רוצה להיטיב עמך אחרי שהוא טעות בעיקר הענין שאין זה הראובן שהיה רצון השם יתברך עליו שייטיב עמך בהקפה או בקניית סחורה וכל כהאי גוונא: ואל יהיה לפלא בעיני האדם אם כן שיש השגחה בעולם למה זה עני וזה עשיר, הלא במעשים טובים מצוי כמה פעמים שעושה העני כמו העשיר ולפעמים יקרה שהוא בעל מעשים עוד יותר מן העשיר.

אחד, כדי שיזכו בהם העשירים כשיפרנסום כדאיתא בב"ב דף י`, וגם צרותיו לא יהיו בחנם כי הקב"ה יכפול שכרו לעתיד לבוא עבור זה כמו שאמרו חז"ל אין לך אדם שאינו עומד בנסיון, מנסה לעשיר ומנסה לעני. מנסה לעשיר אם תהיה ידו פתוחה לעניים ואם ידו פתוחה הקב"ה מצילו מדינה של גיהנם. ומנסה לעני אם אינו מבעט, ואם עמד בנסיונו ואינו מבעט הקב"ה כופל שכרו לעתיד לבא:

בברכה - בנימין שמואלי