אין לי מילים לתאר עד כמה אני מתחרטת על שהיה לי קשר עם גוי

שלום וברכה

תודה לקל שזה נגמר. אם זכית לשוב בתשובה שלימה, אין לך ממה לחשוש, תנסי לקרב גם אחרים לדרכך החדשה ויהיה לך בס"ד כפרה שלימה. בד בבד עם החרטה שיש לך כדאי שתעשי לכל הפחות את הסדר האמור באיגרת שאצרף, ואחר כך תרגישי משוחררת מהחטא הזה, ותאמיני כי הבורא המקבל שבים קיבל אותך ואת תשובתך. אל תתנהגי בדרכי התעניות המצויינים באיגרת אלא בתחליפים שהאיגרת מציינת. בהצלחה - מנשה ישראל אגרת התשובה להחסיד רבנו יונה זצ"ל שלח לנו הקב"ה ביד עבדיו הנביאים, וביד יחזקאל הנביא, נאום ה` אלהים שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיו לכם למכשול.

השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם, ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמותו. אדם אשר פשע וחטא ובא לחסות תחת כנפי השכינה ולהכנס בדרכי התשובה, אשכילך ואורך בדרך זו תלך. ביום ההוא ישליך כל פשעיו אשר עשה, ויעשה עצמו כאלו בו ביום נולד ואין בידו לא זכות ולא חובה, וזה היום תחלת מעשיו. היום יפלס אורחותיו שלא יטו מעגלותיו מדרך הטוב, ודרך זו תביאנו לשוב בתשובה שלמה, כי הוא יעשה עצמו כמשליך מעליו כובד העוונות ועוצם החטאים אשר עשה.

ולא יבהילוהו רעיוניו ולא יניחוהו לשוב כי יבוש מחטאיו, כי יחשוב איך אוכל להעיז פני ולשוב, ואני חטאתי עויתי פשעתי כזאת וכזאת עשיתי, עברתי ושניתי ושלשתי עד אין ספורות, ואיך אבוא עוד לפניו כבושת גנב כי ימצא, כי בושתי לעמוד לפניו, ואף איך ארמוס חצריו ואיך אשמור חוקיו. אל יחשוב כן כי המסית יושב כזבוב במפתחי הלב, מתחדש עליו בכל יום, צופה ומביט להכשילו ומשים לבו לעצה הרעה הזאת. רק יחשוב כי כן מדת הבורא יתברך, ידו פשוטה לקבל שבים.

לכן טוב לו להשליך פשעיו ולעשות לו לב חדש, וכה יעשה ביום טהרתו בהתנדבו רוחו אותו להיות עבד לבוראו יפיל תחינתו לפני בוראו ויאמר: אָנָּא הַשֵּׁם חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי כָּזֹאת וְכָזֹאת עָשִׂיתִי מִיּוֹם הֱיוֹתִי עַל הָאֲדָמָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה [ובפרט מה שחטאתי ב.... (כדאי לפרט)]. וְעַתָּה נְשָׂאֲנִי לִבִּי וְנָדְבָה אוֹתִי רוּחִי לָשׁוּב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב טוֹב וְשָׁלֵם, בְּכָל לִבִּי וְנַפְשִׁי וּמְאֹדִי, וְלִהְיוֹת מוֹדֶה וְעוֹזֵב לְהַשְׁלִיךְ מֵעָלַי כָּל פְּשָׁעַי וְלַעֲשֹוֹת לִי לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה וְלִהְיוֹת זָרִיז וְזָהִיר בְּיִרְאָתֶךָ.

וְאַתָּה יְדֹוָד אֱלֹהַי הַפּוֹתֵחַ יָד בִּתְשׁוּבָה וּמְסַיֵּעַ לַבָּאִים לִטַּהֵר, פְּתַח יָדְךָ וְקַבְּלֵנִי בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ, וְסַיְּעֵנִי לְהִתְחַזֵּק בְּיִרְאָתֶךָ, וְעָזְרֵנִי נֶגֶד הַשָּׂטָן הַנִּלְחָם בִּי בְּתַחְבּוּלָה ומְבַקֵּשׁ נַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי לְבִלְתִּי יִמְשׁוֹל בִּי. וְהַרְחִיקֵהוּ מֵרְמַ"ח אֵיבָרִים שֶׁבִּי, וְתַשְׁלִיכֵהוּ בִּמְצוּלוֹת יָם, וְתִגְעַר בּוֹ לְבִלְתִּי יַעֲמֹד עַל יְמִינִי לְשִׂטְנִי. וְעָשִׂיתָ אֵת אֲשֶׁר אֵלֵךְ בְּחֻקֶּיךָ, וַהֲסִירוֹתָ לֵב הָאֶבֶן מִקִּרְבִּי, וְנָתַתָּ לִי לֵב בָּשָׂר. אָנָּא יְדֹוָד אֱלֹהַי, שְׁמַע אֶל תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל תַּחֲנוּנָיו, וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתִי, וְאַל יְעַכֵּב שׁוּם חֵטְא וְעָוֹן אֶת תְּפִלָּתִי וּתְשׁוּבָתִי.

וְיִהְיֶה לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ מְלִיצֵי ישֶׁר לְהָלִיץ בַּעֲדִי לְהִכָּנֵס תְּפִלָּתִי לְפָנֶיךָ. וְאִם בַּחֲטָאַי הָרַב וְעָצוּם אֵין לִי מֵלִיץ ישֶׁר, חֲתֹר לִי אַתָּה מִתַּחַת כִּסֵא כְבוֹדֶךָ וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתִי וְלֹא אָשׁוּב רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה: ותמיד ירגיל בתפלה זו: וזה הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה, להרגיל עצמו להשמר מכל חטא: בבוקר בעת הקיצו משנתו יחשוב בדעתו כי ישוב ויפשפש במעשיו, ולא יעוות לפי כוחו אפילו פסיעה אחת. לעת האוכל קודם שיאכל יתודה על כל עוונותיו, ואם עשה ועיוות בשום דבר, יתוודה על הדבר בהעוותו.

והוידוי הזה ירחיקהו מכל עון וחטא, כי אם יבוא לידו דבר עבירה יזהר ממנה ויאמר בלבו, איך אעשה הרעה הגדולה הזאת להתוודות עליה, ואהיה מאותם שנאמר עליהם ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו, ואהיה כטובל ושרץ בידו, ואף כי אהיה בדעת קלה ומעוטה לפני בוראי, שלא אוכל לעמוד כנגד תאוותי מפני כבודו שעה מועטת כזאת. ובהעלותו דבר זה בלבו ורוחו, אז ישמר מעבירה, ויהיה קל כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביו שבשמים, ואף מעוון עקביו יהא נזהר כי כל דרכיו יהיה במשקל.

וכן אמר דוד המלך ע"ה, למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני, והם העוונות ומצוות שאדם דש בעקביו ולא יחשבם לכלום. הגיע עת האוכל ויחפש ולא מצא את התרפים, אז יהא מודה ומשבח לפני בוראו על אשר עזרו משונאיו, וזכה להיות שעה אחת בתשובה בעוה"ז, ובזה יאכל אכילת שחרית. וקודם אכילת הערב יתוודה הכל כאשר אמרנו, וכן מזמן אכילה שבערב יעשה עד זמן שכיבה: הרי לך שלשה פרקים לשלשה וידויים. ככה יעשה כל הימים מיום תחלת תשובתו עד חודש ימים ..עד שיתחזק ביראת הבורא ויניח כל מעשים הרעים.

וכשישמור עצמו מן העבירות שהיה רגיל בהם וכמה פעמים שבאו לידו ונזהר מהם, לא יירא עוד כי מן השמים יסייעוהו. ואף העבירות יחשבו לו לזכות ועל פשעיו הישנים אשר השליך מעליו יהיה תמיד תוהה ומתחרט ומבקש עליהם מאת המקום למחותם מספר הזכרונות, וגם יענה נפשו עליהם. ואם אדם חלש הוא שאינו יכול לסבול עינויין קשים ותעניות, ימשוך מתאוותיו, ואל ימלא כל תאוותו, לא במאכל ולא במשתה, וכן אמר הרב ר` אברהם בר דוד שהיה אחד מחסידי עולם, הגדר הגדול המעולה המופלא, מניעת המאכלות.

וכן פירש דבריו, אל יעזוב לגמרי מלאכול בשר ולשתות יין, כי דייך מה שאסרה תורה, אך בעת מאכלו ועודנו תאב לאכול יניח ממנו לכבוד הבורא מתאוותיו, ואל יאכל כפי תאוותו. ודרך זה ימנענו מחטוא, ויזכרנו אהבת הבורא יותר מתענית אחד בשבוע. כי זה בכל יום תמיד מדי אכלו ומדי שתייתו יניח מתאוותו לכבוד הבורא: עד כאן. ואשרי המתהלך בדרכים אלו, ויהי רצון שגם אני אזכה לשוב בתשובה.