הלכות ומנהגים
מדוע מפרידים חלב ובשר?
- כ"ו אלול התשע"ה
שאלה
שלום רב, לאחרונה יש לי הרבה מחשבות, תהיות וספקות בעניין הפרדת חלב ובשר. אני לא יודעת הרבה, אבל המקור היחידי שמצאתי הוא "לא תאכל גדי בחלב אימו". אפשר לפרש את המשפט הזה להרבה כיוונים, אני באופן אישי דווקא מבינה אותו כתזכורת להיות מוסריים. אודה לך מאד אם תוכל לשלוח אותי למקור כתוב על עניין הפרדת חלב ובשר, אני רוצה לעשות החלטה מושכלת לכאן או לכאן. תודה רבה, רחל
תשובה
שלום וברכה,
אנא ראי את הכתבה:
"בין בשר לחלב: היכן כתוב שצריך לחכות בין בשר לחלב?"
https://www.hidabroot.org/he/article/2213
https://www.hidabroot.org/he/article/2213
המצווה שלא לאכול בשר בחלב, ניתנה בתורה באמצעות הביטוי "גדי בחלב אמו", אך הכוונה היא לכל הבהמות ולכל סוגי החלב (רק לצורך ההמחשה, תארי לעצמך שהתורה היתה ניתנת היום ומשתמשת בביטוי "לא תאכל צ'יזבורגר" מהסיבה הפשוטה שבתרבות של ימינו זו הדוגמה הנפוצה ביותר לאכילת בשר בחלב!)
המצוות נועדו גם לתיקון הנשמות שלנו, באופן שאיננו יכולים תמיד להבין. כך לדוגמה, אמרו חז"ל שאכילת שקצים (חרקים ושרצים) פוגמת בנפש של היהודי, ופוגעת בחיבור שלו לבורא עולם. דבר זה לא ניתן להבין, אלא רק לחוש בו. מצוות רבות בתורה יש להן משמעות רוחנית עמוקה, שלא נוכל להשיג בעולם הזה.
כמו כן,
הביטי וראי כיצד לאחר 2000 שנות גלות חזרו יהודים מכל קצוות תבל עם אותן תפילין, אותה ציצית, אותה שבת, אותו סדר פסח וכו' וכו'. כך שלא ניתן לומר שהתורה שבכתב או שבעל פה נשכחה ח"ו. לכן לא תמצאי מחלוקת בגמרא האם תפילין צריכות להיות מרובעות או שחורות וכיוצא באלו השאלות. התורה עברה במסורת עם כל הפירושים שלה.
כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם חלילה.
התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".
בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.
חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).
קראי בבקשה את המאמר הבא על סמכות חכמים:
https://www.hidabroot.org/he/article/2587
כל מה שמסרו לנו החכמים, הם מסרו על פי התורה הקדושה, ולא מדעתם חלילה.
התורה מספרת לנו שמשה רבינו הקים את הסנהדרין הראשונה בהיסטוריה על פי שליחות אלוקית, וזה היה מוסד הרבנות הראשון של החכמים, שהמשיכו להסמיך זה את זה מדור לדור, ולפסוק הלכה לבני ישראל. עליהם נאמר בתורה: "ועשית ככל אשר יורוך, על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מדבריהם ימין ושמאל".
בלעדי החכמים, לא היינו יודעים כיום האם מותר או אסור להדליק נורת חשמל בשבת, או לנסוע במכונית ביום השבת, ואינספור הלכות שדורשים שיקול דעת וידע נרחב במקורות. לשם כך יש לנו רבנים גדולי ישראל בכל דור שפוסקים את ההלכה.
חשוב להבהיר שהחכמים לא "ממציאים" הלכות חלילה, אלא קובעים תקנות וגדרים להלכות קיימות, ולכן יש מצוות שנקראות "מצוות דרבנן" (כלומר מצוות שפסקו החכמים לשמירת התורה), ומצוות שנקראות בשם "מצוות דאורייתא" (כלומר מצוות שהצטוונו בהן כבר במתן תורה).
קראי בבקשה את המאמר הבא על סמכות חכמים:
https://www.hidabroot.org/he/article/2587
אנא חפשי בגוגל את החוברת "שיחה גורלית". לדעתי ביכולתה לעזור לך מאוד.
שלך בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il